יומנו של גבר

לפעמים עולה בי חרמנות...

אז אני משוטט קצת בפייסבוק,

מגיב לחתיכה ההיא,

עושה לה לחתיכה הזו,

מדפדף קצת בווטסאפ ובמסנג'ר,

בודק אם יש מישהי שהתכתבתי איתה לאחרונה,

ומספיק מבושלת לקפה בבית,

או לקפיצה לאיזו פינה בטבע,

לזיון עם הידיים על הרכב.

רואה את ההיא מהמסיבה האחרונה מעלה פוסט באחת הקבוצות, ומקווה שהיא תזכור אותי מלטף לה את הירך, ונושק לה על השפתיים...

אפילו משתעשע במחשבה של לקפוץ לקפה אצל הבחור שנדלק עלי...

ואז אני נזכר שנעים לי בדיוק ככה,

עם כוס בירה במרפסת,

משתעשע עם החרמנות שלי,

ומגלגל בראש מחשבות שובבות,

ומכאן... אין סיבה אמיתית לזוז.

כי ככה בדיוק זה טוב.