שיעור 1.
סוטה ומגעיל. זאת היתה האמירה המשפילה הראשונה ששמעתי ממנה. היא לא אמרה את זה בשקט ואני לא היחיד ששמעתי את זה, לתחושתי כל הקרון שמע ונעץ בי מבטים.
אחרי זה מישהי התיישבה ברביעייה איתנו עם מזוודה ואז איכשהו אני זה שהייתי צריך להרים את המזוודה שלה ללמעלה ובנונשלנטיות היא אומרת לה אל תדאגי הוא יוריד לך את זה כשתצטרכי. בשלב הזה לא ידעתי על מי לרחם יותר עלי או על המסכנה שנקלעה לסיטואציה.
1. קשירת בסיס
זה היה שיעור גם על קשירת הבסיס בשיבארי (אין לי מושג איך היא נקראת, בשנייה שנגע בי חבל נכנסתי לעולם משלי בו שמעתי רק את ההוראות שהיא נתנה לי כמו להביא לה מים או להזיז את היד). וגם על קשר הבסיס שלנו. הכרנו אמש אך הדינמיקה שלנו היתה מדהימה מהרגע הראשון, אנחנו מגיעים מאותם תחומי עניין בגדול, אפילו לומדים באותו מקום (איך נפגשנו רק עכשיו) אבל בכל זאת בסוף היא באה לקשור אותי ואני מפקיד אצלה את הגוף שלי כפשוטו. צריך לבנות את האמון צעד אחר צעד. וזה הדדי לגמרי גם היא צריכה לסמוך עלי שאני אדע לתקשר את מה שאני מרגיש ואני צריך לסמוך עליה שתדע לא לפגוע בי ולא משנה כמה הוויבים יהיו טובים זה משהו שצריך לבנות.
2. תלוי הפוך.
הראש שלי אף פעם לא היה מסודר אבל אם מישהו היה אומר לי שיום אחד אני אפגוש מישהי והיא תגיד לי שמחר אני הולך להיקשר איתה הייתי כנראה צוחק. אבל אני הרי סוטה ומגעיל אז אני לא תמיד חושב על הסיכון והלכתי על זה ותאמינו לי שזאת היתה החלטה מעולה. מזמן לא הרגשתי כל כך טוב, מזמן לא התחברתי לעצמי כל כך. השיא היה כשהחלטנו שנשתמש בקשירה הבסיסית ולגרום לדם שלי לזרום לראש (לא יודע מה רע ברגליים על הקרקע. אבל היא חשבה שעדיף שאהיה הפוך ואני כמובן הסכמתי איתה).
היא משכה אותי ושם איבדתי לגמרי את הקשר עם המציאות היא נעזרה במדריך שהסביר לה איך לעשות את זה יפה אבל זה בכלל לא היה קשור אלי, אני הייתי חפץ שהיא קשרה לא מעבר וזה היה מדהים.
3. אפטר
אומרים שאחרי כל סשן חייבים אפטר קיר, לא תמיד הבנתי את זה אבל אני חושב שאתמול הבנתי מעולה את זה אמנם לא הייתי מרוכז כשהיא הסבירה לי על דאון והיי אבל המילים נכנסו ונזכרתי בהם בדיוק כשהייתי צריך. אגב מה שולטות עושות כשהן צריכות אפטר?
בכל מקרה אצלי האפטר וההתעניינות אחרי זה איך אני מרגיש ממש עזרו לי לנחות על קרקע המציאות בצורה בטיחותית אבל יאללה כמה אפשר להיות על הקרקע אפשר שוב?