התחלתי היום לעבוד במקום. חודשיים ניסיון לראות איך זה הולך.
אף פעם לא היתה פה פקידה. אני הראשונה פה.
הבעל בית עומד להתרחב, והוא כבר לא יוכל לעשות הכל לבד.
חייב פקידה שתכניס אותו לסדר.
אז קמתי היום בשעה 06.30 בבוקר!!!!!!!
אלוהים איזו שעה הזויה. כבר 4 חודשים שאני לא שומעת שעון מעורר. לא ידעתי מאיפה בא לי הצלצול הזה.
מה קרה? מי מת? למה? מה נפל עלי?
טוב קמתי.
הודעתי אתמול לילדים שאמא יוצאת לעבוד. קריאות השמחה והגיל פרצו מכל עבר.
ולא, לא בגלל שיהיה עוד מקור הכנסה, זה מעניין להם את התחת.
אמא יוצאת לעבוד, משמע סבתא תהיה פה.
אכלתם אותה ילדים יקרים, אמא יוצאת ל-5 שעות עבודה. תשכחו מזה.
אז כהרגלי בקודש, קמתי שטפתי ידיים והלכתי לשתות את הנס קפה הראשון שלי לבוקר.
לא יכולה לעשות כלום, לפני שאני מרגישה את הטעם של הנס.
כן לא נורמלי. בלי לשטוף פנים ושיניים. אבל ככה אני מתעוררת.
עכשיו מתחילים לחזור לשגרה הנורמלית. אפילו הלכתי לישון אתמול ב-23.00.
הבעל מבסוט. אשתו לא תעשה לו עוד רעשים עד 3-4 לפנות בוקר.
היא תהיה לו זמינה בכל שעה שהיא כשהוא ייכנס למטה. לא עוד לחפש אותה איפה היא נמצאת.
(טלויזיה או מחשב).
גלגל החיים חוזר לסדרו.
לפני 17 שנים. 1 בנובמבר 2007 בשעה 9:54