שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

התחלה חדשה

אחכה לך, אחכה לך בסוף הדרך,
קח את הדימעה את הכאב
לפני 16 שנים. 17 בפברואר 2008 בשעה 21:59

ברוב הפרופילים בעיקר אצל הנשלטות, ברובריקת הגבולות מצויינים:
דם, מחטים, ביזאר, ילדים וחיות. אין הפתעות ואין חידושים. (כן אני יודעת, גם אני בנאלית כמו כולם, אין אצלי חידושים). נושא הקשירות, ההשפלות, הצלפות הם דברים רגילים שכמעט ואין אחת שתציין שהיא לא מעוניינת בהם. כי אם לא זה אז מה בעצם הן עושות פה.
אבל מה לעשות שרוב הגבולות שלא כותבים אותם הם בנושא האקט המיני, אוראלי - בליעת הזרע - כן או לא (בדרך כלל זה מתברר רק בשיחה), האנאלי - שיש הרבה חרדות בקשר לחור האחורי שלנו שחונכנו שנים שמשם רק יוצאים דברים ולא נכנסים דברים, ואם נכנסים אז אוי ואבוי, פיסטינג, שיתוף של עוד אנשים בסשן (שולטים/שולטות נוספים) וכו'.

השולטים מציינים בדרך כלל, שהם שולטים ביחד חזקה ובזרוע רכה, השפחה שתהיה איתם חייבת להיות טוטאלית ומנטאלית וגבולות נשברים או נעברים ביחד. יענו יד ביד.

כשהתחלתי להכיר את עולם הבדסמ, 3/4 מהדברים נראו לי שלא אוכל בכלל לקיימם. קיבלתי מידע רב והתחלתי להרהר לעצמי איך בכלל אפשר לעשות אותם. לא חשבתי ולו לרגע קט אחד לפני שנתיים שאני אתחבר לקטע האנאלי, פיסטינג היה נראה לי עינוי תחת השפעת סמים, ושלא לדבר בכלל על להיות עם עוד אנשים באותו החדר בו זמנית (אורגיות רואים רק בסרטים)

עם ההתחלת ההכרות עם אדוני, דיברנו רבות על הכל. הראש התחיל קצת להפתח, להפסיק להיות נוקשה ולנסות ולהבין את ההסברים שלו על הדברים על איך הם באמת נעשים ולא להקשיב יותר מידי לסיפורים שהם יותר פנטזיה מאשר מציאות.

עם הזמן רציתי יותר ויותר לנסות את המין האנאלי. עם המין האנאלי, קיבלתי גם מלכה לטעימה (וזאת רק לאחר שנשאלתי אם אני מעוניינת ואני בחיוב שכן). בחודשיים האחרונים התחלתי להפתח בראש גם לנושא של להתערבב עם אחרים. מכל הדברים האלה יכולתי להנות רק אחרי שיכולתי להשתחרר בראש שהדברים האלו אכן יכולים להתקיים, והשד הוא לא באמת כל כך נורא.
עם קטנה אחת מפה שדיברתי, התברר לי שגם לה היה גבול שקשה היה לה לעבור אותו למעלה משנה. היא היתה צריכה להשתחרר קודם בראש על מנת שהיא תוכל להגיש את אותו גבול לאדונה, שחיכה בסבלנות עד שהיא תהיה מוכנה.

שאל אותי פה מישהו לפני כמה ימים שאלה שהוא שואל אותי בהודעות כל פעם שכלובי מחליט להעניק לכל תושבי הכלוב מנוי זהב, בכח או במוח. כל פעם אני מתעלמת ממנו, הפעם החלטתי לענות שרק במוח, מה שלא יבוא מהראש כח לא יעזור להשיג אותו. הקלישאה של מה שלא הולך בכח ילך ביותר כח לא תצליח לעבוד כאן

כמו שציינתי מקודם, לאחרונה התחלתי בין עם לבד (בעידודו של אדוני) ובין עם אדוני, לנסות להתערבב גם עם זוגות אחרים של שולט ונשלטת. הניסיון הראשון שלי לבד היה כושל ביותר, בגלל גבול שהיה לנשלטת והיא ויתרה עליו בגלל אדונה. נתנו את ההצגה הכי גרועה בעיר.
בשלב מאוחר יותר אדוני ניסה להציע לי מישהי אחרת עם אדונה, הפעם הייתי יותר חכמה, ושאלתי אותו למה היא רוצה. מסתבר שזה איזשהו תנאי שאדונה קבע לה, שתביא לו עוד נשלטת, ובגלל שהיא כל כך טוטאלית, זה לא שהיא ממש מתה להיות עם עוד אשה, אבל לא אכפת לה להביא עוד מישהי כדי שהוא יראה שהיא הכי טובה בשבילו.
עשיתי הרבה XXXXXXXXXX והמשכתי בדרכי.
משיחות עם אחרים עולה שהרבה פעמים מגיעות נשלטות המגדירות את עצמן כטוטאליות, עם אדונן, אשר אדונן רוצה יותר מאשר היא רוצה, כשלמעשה היא בכלל לא יכולה להתחבר לקטע שמישהו אחר יגע בה פרט לאדונה, ועל אקט משותף עם השפחה השניה היא בכלל לא יכולה לעלות על דעתה.
אז טוטאליות יקרות, לפני שאתן מחליטות קודם כל לבזות את עצמכן, ולהגיע למקום שלא תוכלו אפילו בתור קריקטורה להתכנות טוטאליות בגלל חוסר היכולת שלכן להתחבר למה שהולך לקרות, תחשבו טוב טוב. כי מעבר לזה שאתן מבזות את עצכן, ואני כבר לא מדברת על אדונכן האומלל שחושב שיש לו את הטוטאלית הכי טובה בעיר, תעשו לפחות טובה לאורחים שלכם ואל תבזבזנה להם את הזמן על הצגה הכי גרועה בעיר.

ואתם שולטים יקרים, אם הנשלטת שלכם אומרת לכם אני לא יכולה או לא מסוגלת, לא יקרה לכם כלום אם תחכו קצת או הרבה עד שהיא תוכל להגיע למסוגלות שלה, ואז היא תוכל באמת לתת לכם את מה שאתם רוצים. זמן עולה כסף, אבל פגיעה נפשית עולה פי כמה. וגם אם קיבלתם אורחת בהשאלה, תשמרו על הגבולות שהיא קבעה לכם לפני תחילת הסשן. במקרה כזה בטוח שאין לכם את הזכות לעבור אותו ולרמוס אותו בברוטליות רק בגלל שאתם שולטים, ומי היא העלובה שתגיד לכם מה כן ומה לא.

אשמח לקבל תגובות לעניין של נשלטות ושולטים
(אפשר גם לבעוט בחזרה עם מישהי או מישהו מרגיש את הצורך)

natti​(נשלטת) - ורדית
נושא הגבולות לפעמים לצערי מטשטש אצל לא מספר אדונים, הרצון הזה לשבור את הגבולות שנקבעים על ידנו כאילו זה מן מטרה לשינוי,
עצוב שלפעמים הגבול נקבע בגלל דבר כזה או אחר שקרה בעבר שגרם לטראומה כזאת או אחרת ולהם קשה להבין ולקבל.
אני מקווה שכל שפחה מבינה שאת הגבולות ניתן לפרוץ אך ורק שהיא מאפשרת, ולא כי אולצה לעשות כך.
ותשכיל למצוא אדון שיתאים לה ויכבד את הכל בה כולל הגבולות.
לי בכל מקרה לא קרה שאולצתי לעבור על גבול שלי רק כדי לגרום לו לאושר.
אני גם סומכת ובטוחה שהאדון שלי לא יעשה דבר כזה לעולם.
לילה טוב
:-))
לפני 16 שנים
aka BODYGUARD - תגובתו של שולט:

מדוייק כמו ניתוח מיקרוסקופי.
במקום ששולט לא יכול להבין שלנשלטת,לעיתים מרוב
רצון להתמסר,עלול להגרם נזק,שליטתו אינה שליטה.

יש משפט אחד שמהדהד בי קבוע בנושאים האלה:

את רומא לא בנו ביום אחד.אבל ביום אחד היא חרבה.

בלוג מצויין ,ורדית.
לפני 16 שנים
נסיכת החלומות - ורדיתוש,
אני איתך.

יש מקומות שאליהם צריך להגיע ביחד- יד ביד.
בסבלנות ובשלווה - בלי לחץ ונדנודים חוזרים.

זאת המון עבודה וסבלנות -
גם לנשלטת, גם לשולט וגם למערכת.

לא כל שולט יודע לגשת אל הדבר הזה.
בכלל, לא כל שולט הוא שולט,
אבל זה כבר עניין אחר.

שמדובר באחד שאינו יודע לשלוט אפילו בעצמו -
הוא יכול לגרור את הנשלטת למקומות שאי אפשר לדעת אם היא תוכל לחזור מהם.

וכשמדובר בשולט,
והוא האדם המתאים והנכון ואת נמצאת במערכת שבריאה לך-
אפשר לפרוץ כל גבול, בהרמוניה, בשלווה, באהבה וברצון.

באופן אישי, פרצתי גבול או שניים ואפילו שלושה.
מאסטר היה שם בסבלנות אדירה, ואני הייתי כל כולי.
אין לי מילים לתאר לך כמה כח יש שם וכמה קירבה.

כתבת יפה, נשיקות יקרה }}{{ לולי.
לפני 16 שנים
Madame T​(שולטת) - בעולם השליטה יש ודאי ותיקים ומנוסים ממני, אך בעיני יש עקרון אחד מנחה והוא מה שאת ציינת - אם באים ל'שבור גבולות' של נשלט או נשלטת - יש לעשות זאת במוח ולא בכוח, עם הרבה סבלנות ולא בכל מחיר. אם ההתנגדות היא בסיסית ועזה מאד ויש לה שורשים עמוקים אצל הנשלט/ת מוטב לעתים גם לוותר. אין בכך כל 'פחיתות כבוד' מצד השולט/ת אלא הבנה ואמפתיה לצד הנשלט.

בכל מקרה, שמחתי מאד שהיתה לך 'חוייה מתקנת' לעומת ההתנסות הקודמת הלא מוצלחת שלך עם השולט והנשלטת שלו. ואת - תמשיכי לשמור על הראש ההגיוני שלך ותעשי רק דברים שטובים לך...
לפני 16 שנים
העולם המופלא​(שולט) - בוקר טוב
אכן רשמת נכון
סבלנות היא מילת המפתח להצלחה
ולא רק ביחסי שליטה
ועם הקשבה והבנה ניתן לפרוץ גבולות רבים
אז תתכונני אני כבר חושב על עוד גבולות
לפני 16 שנים
בעלי ענין - דיברנו על זה ולאור הכיבה שלך,משהו מאד בסיסי יש לי להוסיף...חורה לי בעיקר המושגים "לפרוץ"..."לשבור"...אנחנו פה לא במלחמה...כולנו פה בשביל להנות...כן,גם מהכאב,ומי שלא מבין את זה מקומו לא איתנו ובטח לא בתחום המאד "בעייתי" הזה...נשלטות שנכנעות "בקלות" רק על מנת לרצות את אדונן (ובדר"כ אם תחפרי עמוק,הן שם לרצות את כל העולם ואשתו חוץ מאת עצמן) הן נשים (והאמת,גם עבדים לצורך זה) ללא עמוד שידרה.והעמוד שידרה הזה צריך הרבה שרירים מסביבו על מנת שיהיה יציב.מי שמכניס עצמו לסיטואציה עם בן אדם לא יציב עשוי להיקלע למצבים שלא תיכנן מלכתחילה,וחבל.הרבה חוסר בגרות יש פה מצב כל הצדדים,הרבה חוסר אחריות,הרבה אינטרסנטיות ולצערי לפרקים גם הרבה רוע.לפעמים נראה לי שכמו על אכלוהול וכדומה-הגבול הראשוני שצריך להיות בתחום "שלנו" צריך להיות הצבת גבול גיל.יש גילאים שמבחינתי,באופן אישי,אסור להתקרב!לוקח שנים עד שהנפש מתפתחת,ועד שהיא לא יודעת מה היא רוצה מעצה,אף אחד לא יוכל להגיע אליה.
תמשיכי להנות ,לחפור,להחכים ולהפנים.
נשיקות.
לפני 16 שנים
בעלי ענין כיבה=קירבה,כמובן :-) - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 16 שנים
בעלי ענין - היי חמודונת....חשבתי להוסיף משהו מהצד השולט של הזוג אז הנה -

מי שהופך את העיסוק המהנה הזה למבצע הרחבת גבולות או לתחרות מי מפליק/מצליף/חובט הכי חזק או כל דבר אחר מהסוג הזה הוא אדם מסוכן וטיפש.

בכלל, לגבולות - פיסיים ונפשיים (וביקר נפשיים, הגוף מחלים הרבה יותר מהר מהנפש) צריך להתקרב מאוד בזהירות.

אדונים רבים רואים ברשימת היכולות והגבולות של הנשלטת כעמדת מוצא...תגידו לי - אוטו חדש תריצו מייד עד לגבול מגבלות הייצרן ???

ומה החיפזון לרוץ מיד לגבולות ונסות להזיז...למה לא לקחת את הזמן ולהתענג...לגדול וללמוד את מי שאיתכם על כל ההיבטים שלה, להרגיש אותה והבין מה היא מרגישה ואיך היא פועלת ומגיבה...ואז אולי...עם הזמן והאמון שנבנה...מתקדמים.

האם מישהו מרגיש פחיתות כבוד בהוד אדוניותו אם הוא לא זה שהיה הכי חזק/עמוק/כואב מיד במפגש הראשון ?

אני מאמין גדול בלהוציא מישהי בהרגשה שהיה מדהים ונפלא...ואפשר אפילו יותר....

וגבולות של נשלטת לא שוברים, לא מרחיבים, לא עוברים, לא כובשים...נותנים לה לרצות לחוות יותר ולהזיז אותם בעצמה...ועדיף שתחנן על 4 להזיז אותם ואז אולי נסכים...אולי...

בכלל - תמיד יהיה מישהו שיוכל להרביץ יותר חזק מכם...אבל לא יהיה אף אחד שיכיר, ירגיש ויבין אותה יותר מכם, וינגן על גופה ונשמתה להנאתה והנאתכם.

זהו...עכשיו לכו ותהנו מהחיים.


לפני 16 שנים
Whip​(שולט) - תגובה מעולה, בדיוק כמו שאני חושב.
כל התגובות שלמעלה היו כאלה.
טוב, כנראה שרק אנשים בשלים ובוגרים קוראים את הבלוג שלך,
או שגם הצעירים המתלהבים, אבל הם רק הגיבו ב"פחחחחח" אחד גדול והמשיכו הלאה,
לשבור לשפחה שלהם עוד גבול (שלושה כושים, רוטווילר ושוקר חשמלי בכוס, הכל יחד).

אין כמו בגרות הנפשית שמאפשרת לאדון לכבד את שפחתו, להיות קשוב אליה, לפסוע איתה בדרך ויחד לעשות דברים -
ברוגע, בנועם,
בכאב מדמיע ומרטיב, אפילו באכזריות קיצונית.

איכשהו,
במקום הזה,
הדברים האלה לא מתנגשים.
לפני 16 שנים
דובשנית1​(נשלטת) - פרח יקרה,

חשבת פעם מה זה בעצם הגבולות שאנחנו פה מקדשות כל כך.
גבולות מורכבים בעיקר מהפחדים שלנו, חומות שיצרו בנשמה, וכן, לצערי גם מטראומות עבר.

גבולות ניתנים לשינוי,הגמשה, הרחבה וכו' אבללללללל ופה עיקר הענין עם האיש הנכון לצידך, שידע להוביל בהמון סבלנות את הצד השני למוכנות לעבור את הגבול מבלי שהיא תרגיש רע עם זה, לא כל אחד יודע .

כתבת על ביזיון מצד נשלטות שמוכן לעשות הכל אפילו להיות במקום שלא טוב להן רק כדי לרצות את האדון שלהן, את צודקת בזה אבל הביזיון הוא משני הצדדים , גם השולט לא צריך לדחוף אותה לעשות משהו שהיא לא מוכנה אליו. לצערנו לא חסרים פה "שולטים" כאלה, שכל הזמן רוצים הוכחות להתמסרות.

כאחת שעברה לא מעט גבולות - אם לא הייתי מרגישה שנמצאת עם האיש הנכון לי ,זה פשוט לא היה קורה. לקח זמן, המון סבלנות, שיחות מסביב ועל הנושא ורק כשהייתי מוכנה זה קרה, ולא כדי לרצות את האדון.

ליל מנוחה


לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י