התחלה חדשה

בין 12/2005 ל-1/2006 הנורה האדומה התחילה להבהב לי.
סוף העשור שלי מגיע. אני ממש ממש באמצע החיים.
מה עשית עם עצמך עד היום, חוץ מלעבוד, להתחתן, ולהביא לעולם 2 ילדים?
חשבון הנפש מתחיל לעבוד. החשבון הפשוט של עוד כמה נותר לי
להינות מהעולם הזה מתחיל לאזול לי. היסטוריית הנשים במשפחתי לא ממש מעודד.
סבתא רבא שנפטרה בגיל 45. סבתא שנפטרה בגיל 50 ואימי ז"ל שנפטרה בגיל מופלג
של 61. אז כמה באמת עוד נשאר.
חייבת לנצל את העשור הזה שיבוא עלי לטובה כמה שיותר. לנסות ולאכול את כל העוגות
לא רק עוגה אחת. כי מעבר לשנים המעטות שהנשים במשפחתינו חיות, לדאבוני יש לי
גם מחלות תורשתיות שמחכות לי בפינה. מחכות למעידה הכי קטנה שלי כדי להתנחל בגופי
התנחלות עד מוות ולא לעזוב לעולם (מה שנקרא רק המוות יפריד ביננו).
והפרדוקס, יום ההולדת שלי חל ממש באמצע המלחמה בצפון (יש לה בכלל איזשהו שם)
בין כל הקטיושות מצאנו חלון של זמן שבוא לא נפלו קטיושות ונסענו לצימר.
אז זהו אם אני אצליח להגיע בשלום לגיל 65 על הרגליים ועדיין רוקדת, אדע שעתיד ביתי הקטנה הוא לפחות להגיע ל-70 ומעלה.