התחלה חדשה

אדונילי חולה. כואב לו הגרון, הוא לא יכול לדבר, הוא לא יכול לאכול.
המחשבה הראשונה שעולה לי בראשכשאני קוראת את ההודעה הבוקר
זה לרוץ ולבשל לו מרק עוף צח ונקי כזה עם "לוקשן" כזה של אשכנזים.
כזה שמחליק בגרון בלי הצורך ביותר מידי מאמצים ועושה טוב על הנשמה.

אדונילי חולה ברבעון האחרון יותר מידי. פעוט שמכניסים בשנה ראשונה למעון
לא חולה כל כך הרבה כמו אדונילי. ואדונילי כבר לא פעוט. הוא בגיל מתקדם.

אם יש משהו יותר גרוע באנושות הכללית מתינוק חולה זה גבר חולה. גבר חולה
זה כאילו עולמו חרב עליו. הוא כאילו לא רוצה את כל שיפעת תשומת הלב שהוא
מקבל כרגע, אבל מת עליה. (דוגמא ההצגה עקר בית). גבר חולה זה אחד מהטרגדיות
הגרועות ביותר שאלוהים יכול לסדר לאנושות ולנשים בפרט. אם לא חסר לנו אותם
כשהם בריאים אז מסדרים לנו אותם חולים. שנדע מאיפה משתין הדג.

את צריכה לדאוג פתאום שיהיה לו אוכל בבית כשאת בעבודה, את חוזרת מהעבודה
את מגלה ששום דבר לא השתנה, והכל עומד ותלוי במטבח, כאילו לא רק אתמול בערב
ניקית וסידרת. הילדים משתוללים עם האבא ה"חולה", הוא אפילו לא טרח לדאוג
שילכו לעשות שיעורים ואת כל המטלות האחרות שלהם. את מגיעה הרוגה, אבל את
חייבת לשעשע את הגבר שלך מסכן הוא "חולה|, שמשעמם לו כל היום. ואת יודעת שאם את תדבקי את תזרקי לכלבים. הוא לא בדיוק ידאג לך לאוכל, תצטרכי להתקשר לאמא שלך ולבקש, בדחילו ובריחמו איזו צלחת מרק עלובה. ועוד תקבלי על הראש שאת חולה.

אז אדונילי אני מאחלת לך החלמה מהירה. ותאמין לי שאם הייתי קרובה אליך, הייתי
מגיעה עם המרק וגם דואגת להאכיל אותך כף אחרי כף, ולנקות את השאריות שבזויות
פיך עם לשוני (חס וחלילה לא עם הכף).