לפני 18 שנים. 18 בספטמבר 2006 בשעה 18:45
אחר הצהריים עמדתי והכנתי קרפעלך.
כן יותר מ-15 שנים שלא טרחתי לעמול ולהכין אותם.
היה לי יותר קל לשלם למי שמכינה. זה היה שווה לי את הזמן.
השנה התעוררתי מאוחר ואף אחת כבר לא רצתה להכין לי.
עם הרבה עידוד ותמיכה ההכרה התחילה להתבהר לי שלא
תהיה לי ברירה. עם אמא ובלי אמא אני חייבת להכין את הקרפעלך.
אחרת לא יתגלש לי טוב המרק עוף בערב החג בגרון.
אז אני חייבת להגיד תודה לחתולה סיאמית, לאדונילי (שאיך ששמע
את בעייתי בהיסטריה הרגילה שלי לא הבין על המהומה, אפשר להכין
לבד), תודה לאלה ששלחו אותי למקומות ששם מכינים את הקרפעלך
ועכשיו אני רגועה, נגולה אבן מליבי.
אז תודה לכולכם ושנה טובה.