התחלה חדשה

קיבלתי לחג מתנה. ערכה חדשה למילוי תבלינים שעומד על השיש.
יומיים לא היה לי זמן לזה. היום היה סוף סוף.
איך שהתחלתי לרוקן את הכלים הישנים לכלים החדשים בני בכורי נעמד לידי.
והתחילו השאלות שוב על התבלינים. ומה ההבדל. הרגשתי כאילו לא עברו 11 שנה.
ונזכרת כשהיה בן שנתיים התעניין בעגלת התבלינים שהייתה לי במטבח. היה פותח
מוציא בקבוק בקבוק ושואל מה התבלין ומה שימושו. אחרי שלמד את כל התבלינים
וכל בקבוק עם הצבע שלו, קניתי מעמד תבלינים לשיש עם 12 בקבוקונים למילוי התבלינים. ללא שום מחשבה נוספת מיליתי את הבקבוקונים, רוקנתי את האריזות המקוריות שבהם שהיו התבלינים, רחצתי אותם, ומיליתי אותם בעדשים, שועית, חומוס, וכל מיני כאלה ונתתי לילד.
זה היה שלב שכבר ממש לא עניין אותו. הוא רצה את האריזות האלה בחזרה עם התבלינים. התבלינים משום מה עניינו אותו. ואני תמיד פחדתי מהשלב שהוא יחליט שהוא להשתמש בזה כחול, שבו הוא יכול להעמיס את המשאיות שלו בעזרת השופלים שהיו לו.
לא מצליחה להבין מה מושך אותו כל כך בתבלינים. משהו שהתחיל אצלו מגיל כמעט 0 ועד היום כמעט 13.
אם מישהו כאן מבין בפתולוגיה ויוכל לתת לי הסבר, אשמח מאוד.