שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

התחלה חדשה

אחכה לך, אחכה לך בסוף הדרך,
קח את הדימעה את הכאב
לפני 18 שנים. 7 באוקטובר 2006 בשעה 16:27

במשך 24 שעות מישהי הצליחה למלות אותי בארס.
וכדי להמשיך להישאר בחיים, הייתי צריכה להוציא
את הארס הזה מגופי. הדרך היחידה לעשות זאת
היתה כתיבה בבלוג זה.
אם יש משהו שיכול להוציא אותי מהדעת זה קנאה
וחוסר פרגון.
מקווה שלא לחזור על כך ולהתעלם מכל אלו שמסתובבים
פה ולא יכולים שלא להתקאנות על מה שאחרים
חשבו וכתבו.
איתכם הסליחה, למרות שכיפורים כבר מאחורינו.

Madame T​(שולטת) - סולחים לך, ורדית, לא שווה להתרגז ולהתרגש.... העיקר שעכשיו הוצאת הכל החוצה.

שיהיה לך שבוע חדש ורגוע :)
לפני 18 שנים
דלפי דולפת - תודה לך, וחול מועד שמח ומקסים. (באה לפסטיבל כרמיאל?)
לפני 18 שנים
Madame T​(שולטת) - אני מבינה שקבעו מועד חדש לפסטיבל כרמיאל במקום זה שהיה צריך להיות ביולי?

חול המועד שמח ונעים גם לך.
לפני 18 שנים
דלפי דולפת - כן זה בשבוע הקרוב 10-11-12/10/2006
לפני 18 שנים
Madame T​(שולטת) - לא מאמינה שאגיע, אבל אם תהיי שם מאחלת לך הרבה ריקודים והרבה הנאה.
טוב שקבעו מועד חדש כרמיאל סבלה הרבה בזמן המלחמה.
לפני 18 שנים
פעם פרח​(נשלטת) - המקום הזה הוא שלך, לטוב ולרע
טוב שהוצאת החוצה
לפני 18 שנים
דלפי דולפת - ועוד פעם תודה לאדונילי אשר ביקש שאפתח בלוג.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י