בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

התחלה חדשה

אחכה לך, אחכה לך בסוף הדרך,
קח את הדימעה את הכאב
לפני 18 שנים. 12 באוקטובר 2006 בשעה 17:03

עוד חצי שעה אני יוצאת למופע הנעילה של פסטיבל כרמיאל.
אחרי זה אני ממשיכה לעוד 5 שעות של הרקדה.
מקווה שהגוף יעמוד בעומס.
מה שהיה טוב לגוף בשנות העשרים והשלושים
לא כל כך מתקבל טוב בתחילת שנות הארבעים.
הבוקר כשהגעתי הביתה, הרגשתי שהגוף מתחיל
לדחות את השכל וכל דבר אחר שמתחבר אליו.
כולל האיברים התחתונים (רגליים).
יאללה מקווה לעבור את הלילה הזה בשלום
ויש עוד שנה עד הפסטיבל הבא.

Madame T​(שולטת) - תרקדי גם בשבילי, ורדית ותהני מכל רגע.
בינתים אני לא מצטרפת לרוקדים. כמו שאמרת, הגוף כבר לא מה שהיה פעם :)
לפני 18 שנים
LADY MISHEL​(לא בעסק) - תהני , כמה שאת יכולה....
עשית לי חשק לחזור לריקודי עם אצלנו בעיר... למרות שהמון שנים לא רקדתי החלטתי לחזור לזה שוב...
מקווה לחזור לכושר ....
שוב תהני מכל רגע.
וספרי חוויות.
לפני 18 שנים
דלפי דולפת - רקדתי גם רקדתי. אין לי כפות רגליים, העצמות של הרגל כואבות. המבוגרים אמרו לי לשים את הרגליים באמבטיה במים חמים. על השרירים מכף רגל ועד שרירי הישבן אני כבר בכלל לא מדברת. זה משהוא טריוויאלי שברור שתפוס. היה כייף למרות כל הנזקים בגוף אחרי גיל 40.

מאוד מקווה בשביל שתיכן שתחזרו לרקוד. יש כל כך הרבה הרקדות בכל מקום. זה פשוט כייף. משחרר את הנפש ותופס את הגוף.

למופע הנעילה באתי יותר מצויידת בביגוד חם. אבל זה לא עזר. הקור הכרמיאלי בלילה חודר לעצמות ולא משנה כמה תהיה לבוש. הרגליים פשוט קפאו.

שאלו אם נבוא במוצ"ש להרקדה הנוסטלגית הקבועה ואמרתי שאני לא יכולה לרקוד. אז בקשו שרק נבוא להראות נוכחות. ואמרו לי שאני לא אשלם. אני אהיה רשומה ברשימת המוזמנים. רק לחשוב על עוד הרקדה נוסטלגית, אני הולכת למות. אין לי כוח לעוד "קומה איכה", או כל דבר שדומה לזה. אבל זה חברים אז נראה לי שלא תהיה לי ברירה אלא להגיע.

התעוררתי רק עכשיו (12.30) ואני הולכת לבשל צהריים.

לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י