היום נשאלתי באישי למה אני כבר לא כותבת בבלוג. ועניתי שאני נורא עייפה בימים האחרונים. מאוד שמחה שהסתיו היגיע, הקיץ והלחות מאחורינו ומחכים לחורף. אבל עם בוא הסתיו והחורף אני חוטפת את תסמונת שנת החורף של הדובים. עייפות בלתי מוסברת.והשיר הזה כאילו כתבו אותו בשבילי.
עייפה קצת
ביצוע: עדנה לב
מילים ולחן: עדנה לב
עייפה קצת מלרוץ עייפה קצת מן הדרך
עייפה מי מה מותר ומה אסור
מחישובים מדוייקים עם תוצאות של "בערך"
מצבים מסוימים של "לא ברור"
עייפה כבר ממילים שאין בהן כל תוכן
הבטחות ששום דבר מאחריהן
ממחשבות ושאלות הלילה בא כל כך בחושך
עם תשובות לא מחייבות של לא וכן.
עייפה מלא לדעת איפה
מלא לדעת אם זה פה או שם
מלא לדעת אם זה כן או לא
ואם בכלל ואם כדאי ומה בכלל
עייפה מהחלטות גדולות בעלות ערך
מהתפשרות והתבלטות של מרצון
עייפה מלחפש ומלמצוא בסוף הדרך
שהכיוון הוא הכיוון הלא נכון
עייפה מלא לדעת איפה...
עכשיו רוצה פשוט להיות עצמי בשבילי
עם ספר חשבונות פרטי שלי
עייפה מלא לדעת איפה...
לפני 18 שנים. 19 באוקטובר 2006 בשעה 20:44
