התחלה חדשה

כשתקרא את הפוסט הזה תהיה כבר בחצי היום
של יום שישי, אבל באמת חייבת להגיד לך את זה אדון:

כבר כתבתי פה מליון פעם תודה לך.
אבל בימים האחרונים חייבת להגיד לך אדון
ע ו ד פ ע ם ת ו ד ה
וגם אם תרשה, נשיקה גדולה ורטובה על הלחי
או בכל מקום אחר שתבחר בו.

הימיים האחרונים הם קטסטרפליים בהכל.
זה מתחיל בהתפרצויות חסרי שליטה בעבודה
ממשיך בריצות אחרי הצהריים עם הילדים
והמחוייבויות האחרות לבית. מגיעים בערב
הביתה ממוטטים ואין כוח לכלום.
מצבי רוח שמשתנים, אבל רק דקה אחת לשמוע
את קולך וזה ירומם מתחתית השאול כלפי
מעלה עד השחקים.

גם אותו הבוקר שהיה לי מחורבן כי עשיתי את
המעשה הנכון, אבל הצד השני נפגע, התקשרת
והמילים אחרי הבוקר טוב שלך היו "קראתי את
הבלוג, תתחילי לשפוך", ושפכתי, היית כמעט 3/4
יום פסיכולוג צמוד. מעודד, מסביר, באיזשהו שלב
אמרת שאם ההחלטה לא תבוא ממני היא תבוא
ממך בפקודה. ב-18.00 אחה"צ החלטת שגמרת
להיות הפסיכולוג שלי. אחרת היינו יכולים למשוך
את זה עוד ימים שלמים.

ביומיים האחרונים, לא יוצא לדבר הרבה, אבל ברוך
השם סוף סוף יש לי sms, וההודעות שלך מצחיקות,
מרוממות את הנפש העלובה שלי מהדכאון של
מקום העבודה, והעבודה.

ת ו ד ה א ד ו ן