התחלה חדשה

ביום רביעי האחרון בתוכנית אמא מחליפה, היה אבא מחליף.
אחת הנשים רצתה את החילופין כדי שבעלה ימצא את עצמו. יעזוב קצת את הבית ואת הילדים, וייתייחס וייתעסק קצת לעצמו למה שהוא רוצה או אוהב. הבעל לא כל-כך מצא את עצמו ללא הטיפול בבית ובילדים. ובסוף התוכנית הוא גם אמר שעוד כמה שנים הילדים יגדלו והוא ימצא את הזמן להקדיש לעצמו. רציתי לצעוק מהכורסא שבא ישבתי וצפיתי בטלויזיה "אדיוט" עד שזה יקרה, כולם ישכחו שאתה אדם לעצמך. הם ימשיכו ויצפו ממך שתמשיך לדאוג לכולם (כן כולל לפרינססה שלידך, שלא דואגת לקום איתך בבוקר ולעזור לארגון את כולם) גם כשהם יגדלו, הם ייצפו שתעמוד היכון לכל בקשה שלהם, והרצונות שלך? כשיהיה זמן אחר תגשים ותבצע אותם. אתה לא פה בשבילך, הם היינו פה קודם.
כבר 5 שנים שאני נאבקת במשפחה שלי (בעל, 2 ילדים, חמה ואבי) על זה שחזרתי לרקוד ריקודי עם. הייתי צריכה לעמוד על שלי לגבי היום והשעה שאני יוצאת מהבית, ושלא יהיה אכפת לי מכלום. טיפחתי בעקבות זה עור של פיל. לפני שנה הוספתי מוצ"אש אחד אז לא מספיק בעלי גם חמותי (איך את עוזבת את המשפחה בשבת) רבאק אנשים, אני יוצא ב8.45 בערב כשהילדים תוך חצי שעה במיטות. איזה עוזבת??!!! כל שנה לפני פסטיבל כרמיאל יש מריבה/וויכוח. עם השנים העוצמות הלכו ונחלשו. השנה זה היה אבל יש המון ארועים. אמרתי אין בעיה. תמצא אירוע שהילדים יסכימו ללכת ונלך. הילדים כמובן לא רצו ללכת לשום מקום. אחד עם האימונים האינטנסיבים בכדור סל והשניה החברות יותר מעניינות אותה. מי שבאמת שיכנע אותי שאולי לא הייתי כל כך בסדר זה היה האדון. ולא שהוא אמר משהו.
כל בוקר שכהייתי חוזרת ב-6.00 בבוקר הביתה הייתי משאירה לו הודעה שחזרתי מהפסטיבל, הייתי ערה כל הלילה ואני אהיה זמינה בשעה מסויימת. אחרי יומיים יצא לנו לדבר והוא שאל מה זה כל ההודעות המטורפות האלה בשעות המוקדמות של הבוקר? (ואני ידוע כפו הדב שאוהב לישון עד מאוחר). הסברתי לו, והוא שאל על הבעל והילדים, ואמרתי לו שהם בבית, זה לא מעניין אותם. התדהמה שהייתה בקולו, על כך שבחול המועד אני לבד בלי הבעל והילדים, הותירו בי מחשבה שמה באמת הגזמתי הפעם. לא המשכנו לדון על כך אבל עד עכשיו אני תוהה עם עצמי האם התנהגתי בסדר או שהייתי צריכה לוותר השנה