כשהתחתנתי לפני 15 שנים החלטנו לבוא בשיוויון בין המטלות של הבית והעבודה.
חילקנו חצי בחצי.
אני אחראית על: הכביסה, תליה והורדת הכביסה, קיפול, גיהוץ, ספונג'ה, שרותים מקלחות, החלפת מצעים, בישול, כלים, חלונות, תריסים, אבק בקיצור כל מה שקשור לניקיון והגיינת הבית, טיפול בילדים הבאה למעונות/גנים, הוצאת הילדים מהמעונות, ירידה לגני שעשועים אחה"צ וכל מה שקשור בפעילות איתם, ריצה לרופאים חינוך פיתוח הכשרונות החבויים בהם וכיוצא בזה.
הוא אחראי על: איסוף כל פחי האשפה בבית וריכוזם בשקית אחת על מנת שיהיה לו יותר קל להוריד לזבל. והמכונית המשפחתית. אין לי שמץ של מושג במכונאות של הרכב. רק אלוהים יודע איך עברתי את התיאוריה. מה ההבדל בין רדיאטור לקרבורטור, זה נשמע אותו הדבר. אני יודעת שיש מדיד לבדיקת השמן, אבל רק אלוהים יודע איפה זה נמצא. הוא אחראי על המכונית מא' ועד ת'. כולל נקיון חיצוני פנימי, אויר, דלק (15 שנה מחזיקה ברשיון בר תוקף אבל פעם אחת לא תידלקתי, כולל מילוי אויר בצמיגים). אני מקבלת את המפתחות לאוטו מניעה ונוסעת. לא שומעת רעשים, זמזומים כלום. מגיעה למחוז חפצי וחוזרת לביתי ומוסרת בחזרה את המפתחות.
אבל התחמנות בעורקיו. עכשיו שהילדים גדלו אז הם מביאים לו את פחי הזבל הפזורים בחדרים השונים בבית, והיום הגדיל לעשות בבוקר כשביקש ממני שבסיום יום העבודה שלי, אקפוץ למוסך, ואבקש שיבדקו את הרדיאטור. כבר כמה ימים שיש נזילה והוא ממלא כל הזמן מים. רק שיגידו מה הבעיה. באימ אימא שלך. אפילו איפה המנוף שפותח את מכסה המנוע אני לא יודעת. טוב אז שאלתי אותו. יש גבול לטמטום, כשאתה מגיע למוסך ומבקשים ממך להרים מכסה מנוע. מה תגידי? לא יודעת??!!! ואני עוד לא בלונדינית טבעית.
זהו המוסכניק ראה ואמר שזה סכנה לנסוע ככה עם האוטו. להשאיר לתיקון. התקשרתי לבעלי היקר, ונתתי למוסכניק לדבר איתו. שיחת גברים בענייני עבודה יענו. טוב ב18.00 אחה"צ קראו לי לבוא לקחת המכונית. ועוד תרוצי אחרי זה להביא את הבן מהחוג, אותו מהרכבת.
מתחילה להרגיש כמו רקדנית בלט משום מה.
לפני 18 שנים. 1 בנובמבר 2006 בשעה 18:04