התחלה חדשה

יש אצלי בבית ריטואל ערב קבוע. שחוזר על עצמו ולאף אחד מהמשתתפים בו לא נמאס.
מדובר בבתי הקטנה ובבעלי. הקטנה לוקח לה משהו כמו חצי שעה עד שהיא מסיימת את המקלחת שלה. והיא כמוני לא מסוגלת להתנגב. אנחנו פשוט יושבות עם המגבת עלינו ומתייבשות.זה לוקח משהו כמו רבע שעה.
ואז מתחיל הדו שיח ביניהם:
הוא: מה קורה איתך?
היא: אני מתייבשת.
הוא: לא תתנגבי. אל תבואי לפה רטובה.
היא: אבל אני מתייבשת. איך אם התייבשתי אני רטובה?
הוא: טוב תתלבשי.
היא: מתלבשת חכה (וזה לוקח משהו חצי שעה)

לשניים האלה שלי אני מקדימה את השיר הבא:

קיץ על העיר
ביצוע: יהורם גאון
מילים: יוסי גמזו
לחן: סשה ארגוב



את הרי פצצה גם באביב וגם בחורף
את הרי יודעת גם בסתיו כמה יפית
אלא שבקיץ את גורמת לי סחרחורת
והמחשופים שלך גומרים אותי סופית

ולכן עם תירס בפה במקום שפתייך
ועם אופניים בידי במקום מותנך
כאן אני ממתין לך כבר שעה או שעתיים
שסוף סוף תועילי להקדיש לי מזמנך

קיץ על העיר, ואל נא תנסיני
מישהו הרי מוכרח כאן לאהוב
בואי ונרקוד לקצב החמסינים
טנגו שידליק את פנסי הרחוב

בואי כי בלב האהבה מולכת
בואי כי אביך יוצא אל הבלקון
נו ואיזה אב ירשה לך כאן ללכת
סתם עם פרחחים כמוני לירקון

סתם להסתחרר עם כל רוחות הקיץ
סתם לשאוב מעל דליים של מרחבים
אמאל'ה שלי כל כך הרבה שמים
לוקסוס שכזה של טל וכוכבים

מה איתך תגידי כמה זמן את מתלבשת
מה חשוב הבגד העיקר מה שבפנים
עוד מעט והשכונה כולה תהיה חרשת
מן הצפצופים שלי אך מה הם מבינים

כל הברומטרים בנשמה עולים למאה
כל התזמורת בלב נותנות הערב ביס
בואי ונזוז מכאן כי כבר אני שומע
איך אביך עם דלי ביד פותח את התריס

קיץ על העיר...

איך לוהט מעל ירח כתפוח
שמה בצמרות החושך העשיר
איך הלילה רץ בצווארון פתוח
בין בתי העיר ובין בתי השיר

איך אחרי חצות כשאת אותי נושקת
כל יוני הלב לשובך הן שבות
איך מבנק הדם במזומנים של שקט
מישהו נפלא מחזיר לנו חובות