התחלה חדשה

אדונילי אוהב להשתובב פה בכלוב.
מידי פעם הוא מספר לי על קורותיו פה. ואני מצידי מעלה את רעיון ההרמון.
רק המחשבה שלו על כמות נשים במקום אחד, ובזמן אחד מעלה בו עייפות קלה.
היום בשיחה עימו שוב העליתי את הרעיון. וכבר התחלתי לפנטז על צורת הניהול
של ההרמון רק שהפעם הוספתי שלא תהינה שם רק שפחות, אלא גם עבדים.

אדונילי יוכל להגיע לאחר יום ארוך של פעילות בחוץ לתוך הרמנו.
לכל אחד ואחת יהיה תפקיד בקבלת פני האדון עם בואו להרמונו בסוף יום עבודה
ארוך ומפרך.
אחד יחלוץ הנעלים, השניה את הגרביים, השלישי והשלישית את החוצה והמכנסיים.
אדוני יובל אחר כבוד, אל תוך האמבט שבו מחכות לו 4 שפחות על מנת להוריד ממנו
את הדאגות ולכלוך היום אשר נדבקו בו. החמישית תחכה על שפת האמבט על מנת
להוריד ממנו את תחתוניו, ולהכניסו אל המים החמימים והמהבילים.
כל יום 5 שפחות שונות בסבב תחכנה לו על מנת לענג אותו תוך כדי בילויו בתוך האמבט.
כולן מאומנות היטב ויודעות את מלאכתן על בוריה. זהו המקום היחיד שאבוי לאותן שפחות
שהוא יצטרך להתעצבן עליהן מחמת אי הלמידה שלהן במקום להירגע מעמל היום.

3 שפחות תחכנה לו בתום האמבטיה שלו. אחת מחזיקה את המגבות ושתיים מנגבות ומלטפות אותו עד שאדוני יבש לחלוטין. 2 עבדים מחכים לו בחדר ההתאוששות שלו, אחד עם הבגדים ואחד מלביש.
מזמן זה אדוני יכול להחליט לעצמו מה הוא רוצה ואת מי ואיך.
האם ירצה שפחות לסשן? לסתם מציצה וללכת לישון? מישהי להצלפות? עבד לרדות בו?
אחד שתים שלושה, מכל הסוגים בבת אחת.
או סתם להתרגע על שאוו שצוות ההרמון הכין והוא שוכב לו מוקף בשפחות שהוא יבחר, צובט
ומולל פטמה, חתיכת בשר, או סתם דוחף תוך כדי אצבעות וידיים לכל מקום אשר יחפוץ.
אדוני כבר עייף, אכל שתה רווה את צמעונו הלילה ירד על הרמונו, ויום עמוס עוד מחכה לו
למחר. מי יהיו המאושרים אשר ילכו לישון עם אדוני, ואיך ירצה אותם וכמה הפעם?
זאת לא אדע לעולם. שמור רק עם רצונותיו של אדוני.