שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

התחלה חדשה

אחכה לך, אחכה לך בסוף הדרך,
קח את הדימעה את הכאב
לפני 17 שנים. 14 בדצמבר 2006 בשעה 22:24

במפגש של שלושה אנשים מבוגרים
בעלי משפחה, לסשן בשעות הצהריים המוקדמות.
המצחיק הוא, זה כמות הפלאפונים שרצים במהלך
הסשן. כל אחד מזה את הצלצול שלו ומי מחפש
אותו. הסשן מופסק והשאר מצווים להשאר בשקט.

שעות הצהריים המוקדמות, הן בדרך כלל, השעות
לתאום בין בני המשפחה להמשך היום (לקיחת ילדים, פיזור לחוגים,
חברים) מי מביא מי מחזיר, מתי ותזכורות של שעות
הפעילויות. זה השעות שגם הילדים עצמם חוזרים
מביה"ס וצריכים דווקא עכשיו לדווח.

(לכי תגידי לילדה כשאת פרוסה באמצע החדר על השטיח, באמצע השעוה שתפתח את החלון ואז הזבוב ייצא)

אין על מה - יותר נכון מזה - לא יכול להיות. ענק.
ו - תלמדי לדבר בטלפון עם פה מלא...... זה מאודדד שימושי...
לפני 17 שנים
דלפי דולפת - וברגע האמת מה להגיד בדיוק שאני אוכלת??!!!!
לפני 17 שנים
אין על מה - או - בשביל זה יש את הוד רוממותו הנימצץ- שימציא משהו...
לפני 17 שנים
דלפי דולפת - אוהבת אותך.
נראה לי שאני ואת באותו הראש
חג שמח לך יקירתי.
לפני 17 שנים
העולם המופלא​(שולט) - זה סימן שאתם בוגרים
ומבינים את כפילות החיים
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י