התחלה חדשה

ידעתי שיש מילה אחת ששכחתי.
השפחה האולטימטיבית
איך יכולתי לשכוח את זה. והייתה לי ההרגשה שמשהו התפקשש שלי.
מתי נזכרתי בה. כשרחצתי כלים. זאת אומרת מיליתי את המדיח.
מילוי המדיח בשבילי הוא סיום היום. בראש רצות כל המחשבות שלא
התפתחו במהלך היום. שבמהלך היום רק עלו ראשי פרקים להמשך
מחשבה.
כל מהלכי היום רצים לי באותם דקות של מילוי המדיח. מה היה איך
היה איך ניתן היה לעשות אחרת או יותר טוב. מה הולך להיות מחר
ואיך ממשיכים לתמרן עבודה,חוגים,איסופים ולהתיישב בסוף היום
ולחשוב שהצלחנו לשרוף עוד יום בהצלחה מרובה.
ובתור השפחה האולטימטיבית, אני מציעה לכל אחת שרואה את עצמה
כאחת כזאת לא לוותר על שטיפת הכלים. זאת אחת המטלות שפשוט
אפשר לעמוד ולא לחשוב לשם שינוי. סתם לעשות עם הידיים תנועות
מעגליות (צלחות,סירים,קעריות) או תנועות אנכיות (סכום), מחזק את
שירירי הידיים שמכון הכושר לא מגיע אליהם.