התחלה חדשה

ואת לא יכולה לשכוח את זה ילדה.

הקפצת היום את כל הבית לפנות בוקר כשהתחילו הרעמים והברקים.
שחררת צעקה שהקפיאה לי את הדם.
מצאתי אותך בפרוזדור אחרי שצרחת על אחיך לקום
ואת בעצמך היית בדרך לממ"ד.
חיבקתי אותך קרוב אלי ולקחתי אותך למרפסת הגדולה
שתראי שיורד גשם ויש ברקים ורעמים. הצלחת להרגע ונרדמת בחזרה.

אבל את לא תשכחי לאף אחד מאיתנו שלא היינו ליידך כשהבלאגן התחיל.

קיבלתם הוראה טלפונית ממני להכנס מיידית לממ"ד ולא לצאת עד
שאני מתקשרת להודיע אחרת. דרשת שנכין את הממ"ד וצחקנו
ממך. זה שזה נפל על צלע ההר מעלינו לא עשה עלי ועל אבא שלך
רושם. זה שביטלו את הקייטנות ונשארת בבית גם זה לא הזיז לנו.

בשאננות שלנו את שילמת את המחיר הכבד מכולם.
אצלך זה ישאר לעולמים חרוט לנצח בכל תא מגופך.
שום סליחה שלנו לא תעביר לך את הטראומה.
וכולנו גם בטוחים שהקייץ הזה לא יהיה יותר טוב.