לפני 17 שנים. 15 בפברואר 2007 בשעה 20:06
אנא סלח לי אדוני כי חטאתי לפניך.
מתנצלת אדוני בפניך על התחצפותי כלפיך בשיחת הטלפון הערבית שהיתה לנו.
על האיום שיצא מפי אליך "בחיים שלא תעז....".
הקו הדק המבדיל בין שיחה חברית ומה מותר ואיך מותר לדבר עם אדון חבר
גורמות לי לפעמים לנשוך את הלשון ולנצור אותה ולא להגיד באמת את הכל.
היום בגלל הנושא שעליו דיברנו לא יכולתי שלא לאמר את אשר באמת על ליבי
בצורה שבה אני הכי מרגישה.
אז באמת שלא התכוונתי להרים ראש מעל המותר, לא התכוונתי להתחצף או
לפגוע בך או אפילו לזלזל ולפגוע במעמד שלך,
אבל שאלוהים יעזור לך ולי אם נגיע באמת למצב שתדרוש שזה יתקיים.
ממני הקופה (זונה) שלך