שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

התחלה חדשה

אחכה לך, אחכה לך בסוף הדרך,
קח את הדימעה את הכאב
לפני 17 שנים. 23 בפברואר 2007 בשעה 6:33

מובאת ההודעה אליכם חברים כפי שפורסמה אצלי בהודעות האישיות

ורדית הקופה
אהבתי לקרוא את ההתנצליות שלך!
הן יפות הן שונות והן מקוריות.
ולאור ההתמדה שלך,
לאור הרציניות שלך.
ובזכות החברים והחברות שלך הנפלאים,
אני מוחל לך וממתיק את עונשך,
ומסתפק במה שביצעת עד כה.

וגאה שאת הקופה שלי

עד פה היו אלה דבריו של אדוני ועכשיו דברי שלי.
מה צריך בן אדם יותר מזה כשהוא קם בבוקר יום שישי ליום עייף, קשה ומלא התרחשות
שיודע הוא שאת סופו הוא יראה רק ב-4.00 לפנות בוקר שלמחרת.
כזה הוא אדוני, מעניש, מוותר חלקית, ונותן עצות על איך להתגבר על המכשולים
שבדרך ולעקוף את המערכת. מעודד במהלך השעות ונותן סימני חיים, שאני לא לבד.
ואם זה לא אפטייר קייר לכבוד שישי, אז מה זה כן?

תודה לכולכם חברים.


הייתי כאן - שבת קסומה לך
זה כל היופי
מצד אחד קשים לא מתפשרים
והופ... חמאה נמסה :)
לפני 17 שנים
דלפי דולפת - היית מאמינה.
חשבתי שאני לא קוראת נכון בגלל העייפות.
לקום בידיעה של ללכת לישון רק ב4 לפנות בוקר ולראות את ההודעה הזאת, זה כמו לקבל מנת אנדרלין לגוף ולמוח.
לפני 17 שנים
פעם פרח​(נשלטת) - נהדר :)
לפני 17 שנים
דלפי דולפת - איזה יום שמח לי היום?
איזה יום.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י