פצעים פתוחים

האתמול חזר גם היום

לכבול אותי בשלשלאותיו

מצמיד אותי לקרקע לחה

שוב הוא שואב את המעט שנותר

היום עובר

כמו רכבת שחולפת על פני

מזמינה אותי להשיל את עורי

ושוב לחיות

מחר אני צריכה

מחר אני חייבת

מחר דורש את המעט שאין

ואני היום, ואני קפואה