סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אינסולין

לפני 10 חודשים. 3 בינואר 2024 בשעה 9:30

אמרת לי שאתה חייב לזיין אותי בתחת.

הסברתי לך שאני לא רוצה, מניתי באריכות את כל הסיבות, אבל פשוט התעלמת ממני וחזרת לעניינך.

"אני רצינית. אני לא רוצה. זה לא יקרה. זה כואב לי ממש"

ענית לי בששששששששששש....

השושים האלה!!

גורמים לי לרטון, ולהתקומם, ולרקוע ברגל כמו ילדה קטנה. א נ י ל א רוצה!! ואתה לא קובע עליי!!

 

נשכבתי ערומה על הבטן קוברת את הפנים בכרית רועדת מקור ומפחד. נשכבת מעליי, המשקל שלך מחמם ומרגיע אותי, ניסית להכין אותי אבל התנגדתי, התביישתי, רציתי רק לגמור עם זה ודי. בהתחלה כלום לא עזר,  הייתי כל כך קפוצה ונוקשה ומבוהלת. עד שנצמדת אליי, הסטת את השיער הארוך שלי לצד ולחשת לי באוזן צמוד צמוד "תרפי, את שלי, ואת טובה, כל כך טובה"

וזה מה שעשית

שחררתי, הרפתי, צללתי, היו רגעים שלא הייתי בטוחה שאני שם בכלל, שרציתי שימשיך לנצח. סאבספייס.

כשגמרת ויצאת מתוכי

התפרקתי

לקחת ממני מרצון ולא בכח, זה כל כך הרבה יותר חזק.

 

שרף אורנים​(אחר) - היה כלכך קשה לקרוא את הפוסט הזה, אולי זה רק אצלי בראש... שולח חיבוק גדול
לפני 10 חודשים
ממתק צילי חריף - שלום איש יקר. זה היה קשה, לרגעים אפילו מאוד קשה, בגלל זה באתי לכתוב. אבל הוא לא עזב אותי לרגע לא לפני לא תוך כדי ולא אחרי.
לפני 10 חודשים
שרף אורנים​(אחר) - אני שמח לשמוע שהוא היה שם בשבילך, גם אחרי. זה כלכך חשוב... אני גאה בך, שעברת את זה בשלום.
לפני 10 חודשים
שר ברוח​(שולט) - דווקא נהניתי לקרוא את הגישה שלו ואת התהליך שאת עוברת עם עצמך בהתמודדות הזו.
במיוחד איך לפרק את עניין ״לגמור עם זה ודי״ שבעיניי הוא הכי לא להתמודד
העיקר שנהנית והרשית לעצמך להתפרק
לפני 10 חודשים
ממתק צילי חריף - זה כל כך מדוייק
לפני 10 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י