כשהייתי צעירה עוד לא היה לזה שם.
אהבתי לאהוב, יצרתי קשרים מלאי משמעות וארוכי טווח עם אנשים ונשים שהצליחו לגעת בראש ובלב שלי. בזוגיות זה היה יותר מסובך, זאת הייתה בגידה, ולפגוע באנשים שיקרים לי אני לא אוהבת, השקרים לוחצים בחזה וההסתרה עושה לי שערות לבנות. לכן לקח לי הרבה שנים והרבה כתבות ב"לאישה" כדי להתיידד עם המונח 'פולי' ולעמוד על הדקויות שבין פולי לא- מונוגמיה.
בכנות? אני עדיין עובדת על זה, אז בואו נסכם בנתיים שאני על הרצף. פשוט נולדתי עם צורך בלתי נדלה להעניק, לטפל ולפנק שעובר למצב סופר-טורבו בזוגיות. גרוע מזה, אני לא רק אוהבת אני נקשרת, ונקשרת זה לתמיד. תמיד אוהב ואדאג גם אם הוא יהיה מניאקבנזונהתמותבייסורים וחלקם היו ועודם.
הפולי הזה הוא עקב אכילס כי אהבה מגיעה עם ציפיות, ציפיות מובילות לאכזבה, ואכזבה היא מרה, כל כך מרה. למרות זאת אני משתדלת לראות את זה אחרת, "הדבר" הזה הוא המוג'ו שלי.
ומי שטעם ממנו, יודע שהוא זכה.
