אינסולין

היה לי בוקר קשוח.

הייתי נשכנית וארסית והשפרצתי את הכעס שלי על העולם.

מותשת ואכולת רגשות אשמה נשכבתי על הספה בסלון, הוא נשכב מאחורי, עוטף אותי בכפית גדולה ומועך.

אבל היום זה לא יספיק, הוא מרגיש אותי, ובלי להגיד כלום רק מכניס את האגודל שלו לפה שלי.

אני עוצמת עיניים ויונקת בעדינות שלאט לאט מתגברת תוך כדי שהרעש והמונוטוניות של המציצה מתפשטים לי בגוף,עושים לי נעים ומרגיעים אותי. הוא מתחיל לצייר מעגלים על קצה הלשון ואני מושיטה אותה החוצה, רודפת אחריו, מחפשת עוד ממנו, נותנת לרוק לזלוג ולהאגר סביבי, למי בכלל אכפת? אחר כך הוא יכניס את האגודל עד קצה הגרון שלי ואני ארפה, אתמסר, לא אשתנק אקבל הכל עד הסוף ואבקש יפה עוד.