המחשבות המלוכלכות שלי

נרשמתי לריקוד מודרני מחר 

אחרי שנים שלא רקדתי.... 

אני אוהבת לדבר בשירים

הם מוציאים ממני את מה שאני לא מצליחה לבטא בעצמי. 

עוד מישהו מדבר בשירים? 

ירדתי 3 ק"ג :) 

לבן- זה צבע של טהרה? או של תכריחים? של קדושה? או אמונה? של התחלה? או של סוף? של שליטה או תקווה? או אולי כניעה? של אור? או של חושך? של חיוורון? של הזיה? אור מסנוור? שמש? מה זה לבן. של פלסטר? של ריפוי? או דעיכה? של אבן? של כיסוי? או חשיפה? של נצנוץ? של כוכב? של שיש? של מצבה? מה זה לעזעאל לבן. 

הכי גדול בעולם

הכי מושלם

הכי רך 

הכי יפה

עם הריח הכי מושלם

עם החיוך הכי מושלם

עם העיניים הכי מושלמות

עם השפתיים הכי רכות

הכי טעימות

בא לי לחבק ולעולם לא לעזוב

בא לי לאכול ולשבוע

ולהיות שוב רעבה

בא לי להרחיק

בא לי לקרב

בא לי להצמיד

בא לי להצמד

בא לי לראות

בא לי לעצום

בא לי לשתוק

בא לי לשיר

בא לי להקשיב

בא לי לשמוח.

אף אחד אף פעם לא שאל אותי איך אני אוהבת לאכול את הארטיק שלי 😄 אז אני פשוט אשאיר את זה כאן ואם מישהו יראה את זה, שיהיה לו לבריאות - אין בדבריי שום רמיזה למשהו שאני רוצה לעשות כרגע, למעשה אני ממש עייפה ובא לי לישון אבל נתקלתי בזה בדיוק שהתיישבתי על המיטה.
אני אוהבת ממש ארטיק דובדבן או לימון. לפעמים אני אוהבת להוריד את העטיפה, ולהשאיר אותה על המקל כדי שהאצבעות שלי לא ייעשו דביקות. ואז... אני מתחילה למצוץ לאט... להרגיש את הטעם על הלשון, את הקור מקרר לי את הפה, יאמי, טעים לי. בא לי עוד! אני ממשיכה למצוץ עד שהפה שלי מתמלא מספיק במיץ, ואז אני בולעת. וממשיכה, הופכת את הארטיק למים קפואים שבמגע הכי עדין שלי נשבר ונמס לי בפה מהחום.
וככה לאט לאט, עד שהוא נגמר, עד הפעם הבאה שיבוא לי שוב. 😄 האמת, שלפעמים אין לי סבלנות אני רוצה הכל כאן ועכשיו ואז אני פשוט טורפת אותו עד שהוא נגמר.

יש לי תיק עם אבקת קסמים ואני הולכת להתחיל לפזר אותו. 

למה? 

ככה! כי זה עושה לי טוב.