סוד החיים

לא לעיתים קרובות מרגיש אדם, אדון, שתחושת התעלות עוטפת אותו.
תחושה של בועה שונה ומיוחדת שבחללה הוא מוצא את עצמו מהלך.
בועה קסומה, שפחה זוהרת, שזוהר האור שבה מאפיל על פני החושך שסובב סביב.

אל מקדש רוחך פסעתי,
ושם אותך מצאתי, כורעת ממתינה,
עורגת בתחינה,
אל אדון, שליט עולמה.

יחד אנו פוסעים דומם,
בצעדים זהירים, מול ברואי עולם.
מביטים בעיניים, והלב מתעורר,
לעולם החדש, שבפנים משתולל.

שלך יהיה ליבי, שלי יהיה ליבך,
גופך ונפשך בכפי אקחך.
מסירות הקדשה מבפנים מגיעה,
את הנפש קושרת, עקדת שפחותה.