זה בין הדברים היותר וולגריים שכתבתי, ועבר הכי קצת סינון שכלי.
כבר יומיים וחצי שאני רק מחפשת זמן להגיע למיטה ולגעת בעצמי.
אני מגורה ברמות וכל דבר מדליק אותי.
כבר כואב לי לגעת בעצמי מרוב האוננות.
מצד אחד בא לי שיחדור אליי זין, חזק ועמוק, שיזיין אותי כמו שצריך, שישלוט בי...
מצד שני בא לי אינטימיות, לעשות אהבה עם מישהו כי אני באמת אוהבת אותו ולא כי חרמנית ורוצה זין.
ובכל מקרה, הקונספט של הזרעה ושלישייה עם שני שולטים, גברים אמיתיים, הכי נכנס לי לראש בזמן האחרון, ועד כה עדיין לא מיציתי את הרעיון, שזה יהיה מובן מאליו שיגמור בתוכי כי הוא הגבר השולט, וזו זכותו. שיגמור איפה שהוא רוצה, שיירק עליי, יסטור לי, אני שלו וזו זכותו לחנך אותי.
בפועל, ככל הנראה לא אעשה כלום, אבל הדמיונות בינתיים משתוללים עם שלל אופציות ומחשבות.
בא לי שישלטו בי, שידברו אליי מלוכלך, להרגיש איך זין חודר אליי בעוצמה, כאילו אני בובה רק בשבילם.
אני רוצה שיקשרו אותי, אני רוצה להילחם חזרה ולהרגיש את החוסר אונים שגבר שולט בי.
ובכלל, אני רוצה שיקחו ממני את ה'אני רוצה' ויישאר רק את 'את תעשי כי אני אמרתי'.
וברור שכל זה רק פנטזיות, כי אני יכולה לספור בקושי על שתי ידיים את כמות הפעמים שבכלל קיימתי יחסי מין עם מישהו, ועד כה היד שלי סיפקה אותי הרבה יותר מכל האחת מהאינטרקציות האלו.
לפעמים אני באמת רוצה להיות נועזת, להיפגש עם מישהו, ולחוות את הפנטזיות שלי, אבל אני יודעת שעוד לא התבגרתי מספיק כדי להגיד מתי זה לא נעים לי, כדי להגיד לא כשצריך ולא לנסות לפצות אותו או להגיד כן כי אני לא מסוגלת להגיד לא.
זה הפך מפוסט על פנטזיות על ניתוח עצמי, קלאסי שלי נו באמת.