כשהמצב רוח לא משהו ונחוצה רוממות נפש, אפשר להיזכר בפנינת זמר עברי שמלטפת בעדינות את הפנים ואת הלב, ומשכיחה אותו.
מילים: יעקב אורלנד
לחן: משה וילנסקי
על אשר עוד לא היה לי
על אשר עוד לא אבד
אפזם פזמון בנאלי
לעצמי בלבד.
ניגונים הרבה ניגנתי
ניגונים ללא הבן
רק אותו אשר הבנתי
לא אדע נגן.
כי הצעיף עלי האופל
כי הלך ממני מי
איוותר ממול לאופק
כאילן בדמי.
שם בכפר, על גדות הנחל
בין עצי הדובדבן
יש עוד דלת שנפתחת
לקראתי בגן.
יש חיוך עוד זורח
יש דמעה עוד נרדמה
והרוחב והריח
שם לאדמה.
שם היער עוד פרוע
שם הדרך אביבית
שם לתכלת ולרוח
את פניי אושיט
עוד צפוי לי יום גבוה
להעיף בו כל יוניי
ובכל אשר אבואה
יבורכו פניי
ופרחים עד הברכיים
יתחייכו לי מן הבר
ושירי קציר וקיץ
אפזר בכפר
אז ייטב פתאום לי ככה
ממפולת השנים
וביער ובנחל
איוולד שנית.
על אשר עוד לא היה לי
על אשר עוד לא אבד
אפזם פזמון בנאלי
לעצמי בלבד.
