***

הזמן נזיל במעגלי הדורות כשהכל נוכח, עבר, הווה ועתיד באותו הזמן חסר הזמן. זוהי אחדות אינסופית בין העולם החושי הקיים במציאות, אך חולף, לבין האידיאה האינסופית. 

***

שישי בערב והרוח הדרום מערבית מבשרת גשם שגם אם יבושש להגיע, ריחו נישא באוויר, מרנין את הלב בציפייה.

על המדורה הרחוקה מניחים סאג' ואופים פיתות דקות, מעל המדורה הקרובה תולים פוייקה ובה רוחש תבשיל בשר, אבל הכי מעניינת היא המדורה השלישית, מדורת הילדים, שם מנהל את העניינים בחור נמרץ בן 7, שולח את אחיו להביא עצים מהערימה הרחוקה, והם משתרכים עם פנס, ממלאים הוראותיו בדייקנות, מייצרים כמות נאה של גחלים לתפוחי אדמה.

רוב הזמן הוא יושב מול האש ולא זז, מהופנט. מדי פעם הוא יוצא לריקוד מעגלי ושב למקומו, ואני רואה את החיבור לקדמוני שבו, לרוח שמעבר למקום ולזמן, זו הלוחשת על אוזנו ומניעה אותו.