***

הזוהר הצפוני שולח אלי קרניים ירוקות,

ריח מערות קרח, הרי שלג נישאים וקור חורפי.

במשטחים הצחורים הרוח מקפיאה את הדם, שואלת,

מה את מושכת אל חייך כשאת מדמיינת מחשבה מתממשת?

האם אלו אימוני אהבה של נערה מתבגרת המנשקת בשפתון לוהט תמונה מחייכת?

כי בקצה שורת החידלון

אין משמעות למי ולמה שהיית קודם

זולת כף יד פרוסה על לחי

בזכר שכחה מבורכת ומרחבים צלולים

של שלווה בתוך כאוטיות.