לפני 9 חודשים. 19 בפברואר 2024 בשעה 5:26
אני מרפאת אותך
במגע ידיים, במבט עיניים, באור הסגול הנשלח אליך, חודר אל התאים, אל בין התאים, בין קליפת התא לגרעינו, אל מקווה החיים של ה DNA, שם נמצאת התשובה לכל חולי ומכאוב, מקום ההתגלות, הסנה הבוער של ההוויה האנושית, מרכז הכאב.
האנרגיה נמשכת ממני, מדייקת למקום הנדרש, רק משום הצורך, מרפאת ברכות מלטפת ועוטפת.
כשההיסוס מכבה, כשהספק מנטרל, כשההתלבטות בולמת, כשאמון מתחלף בתהייה, ושדים עוברים את הכביש, לא במעבר חצייה, אני מרפאת אותך.
ואת האנרגיה העודפת אני מריצה מכפות הרגליים עמוק אל תוך האדמה, שם היא נדחסת ליהלומים.
