***

אני נמצאת ברגעים של חוסר מנוחה כאשר הסיבה לא ברורה, רק אי שקט שאופף אותי כמו שמיכה כבדה שאין בה צורך כי כבר חם מדי. השרירים ברגליים קופצים במן עווית מוזרה, מצטרפים למסיבה, כאילו שצריך אותם.

אני עוברת מפינה לפינה בבית, מחפשת מקום שיעשה לי שקט ואני יודעת מראש שלא אמצא, כי השקט לא גר כאן יותר ועד שישוב צריך להזדיין בסבלנות ורצוי להזדיין ממש ורצוי שזה יהיה מלווה בספנקים ומשיכות, בכוח שעל גבול הבלתי נסבל ובאורגזמה מספקת שתשיב את השלווה.

בתמונה: פרצוף מפלצת בהרי הרוקי הקנדיים