***

כשאני הולכת, הזנב שלי 
נגרר אחרי. 
אוסף מהרצפה שבבי שיירים 
מחוסרי ערך. 
כשאני מתיישבת, 
אני נעה באי נוחות, 
ממעכת אותו בכדי שלא יתפוס מקום 
ויטריד מלמטה. 
כשאני יוצאת מהבית, 
אני חייבת לזכור 
לנוע בתנועה מהירה 
אחרת אסגור עליו את הדלת. 
הוא מיותר, אבל הוא שלי 
ולכן קשה לי כל כך 
להיפרד ממנו.