***

אנרגיה קשה באוויר. הטראומה הלאומית הולכת ומשתחלת לאט ובעקביות אל תוך הפוסט טראומה. התקווה מפנה את מקומה ליאוש, ההתחדשות האביבית לתסכול. הכל תקוע ולא רק במנהרות החמאס, גם בלבבות. גם הבעד והנגד כבר לא לגמרי בטוחים בדרכם. אמירה סתמית גוררת ויכוח, תנועה לא נכונה וזירת איגרוף נפתחת. החום הולך ומתגבר, הירוק גווע אל הצהוב והלהט כבר כאן.

בשורות טובות יותר? אולי מחר.

בתמונה: פרט באיסט סייד גלרי, ברלין