לפעמים אני קולטת שלפוסט שפורסם דקה אחרי שלי או דקה לפניו, יש כמה לייקים מ"ניקים" שמעולם לא פגשתי, מה שאומר שהם או מתעלמים מהפוסט שלי או בכלל לא רואים אותו כי העלימו את הבלוג שלי הרחק מעיניהם. אני מאוד סקרנית לשמוע למה. מה לא טוב להם בבלוג שלי? מה לא מדבר אליהם? אני יודעת שילדותי מצידי לעסוק בזה, אבל מי מאיתנו לא מקווה בליבו לאהבת הכלל למרות שהוא יודע שזה מטומטם לחשוב כך, ובוודאי לצפות לכך. אני שמחה על כל אחת ואחד שקוראים מה שאני כותבת. עם חלק מהאנשים יש לי קשרים מיוחדים, כך אני מרגישה. גם אם מעולם לא נפגשנו ואפילו לא דיברנו בפרטי, עצם הקריאה ההדדית שלנו עושה אותנו חברים באותו מועדון. האמת היא שאני לא ממש מבינה את נושא העלמת הבלוגים. מה איכפת לי שהם קיימים? העלמת בלוגים וחסימות למיניהם זה משהו שאין לי צורך בו.
התמונות מ Wigtown בדרום-מערב סקוטלנד, שמגדירה את עצמה כ"עיר הספרים" ויש בה המון חנויות ספרים וגם פסטיבל ספרים גדול כל שנה.
