לא רק ישראלים נמנעים מלבקר בדרום-מערב סקוטלנד, גם הסקוטים רואים בו "חצר אחורית" מוזנחת למדי ואפילו קו הרכבת שנסעה כאן, בוטל. זהו איזור ננטש ע"י מרבית הצעירים שלא מוצאים פרנסה או הצדקה אחרת לחיות כאן. מבחינת נוף אין כאן אטרקציות כמו בצפון, בהיילנדז, ו Galloway Forest Park הוא לא יותר מנחמד.
עיר המחוז Dumfries שמכנה את עצמה "מלכת הדרום", היא עיר אפורה עם מוזיאון חביב שנמצא במבנה של מגדלור, ואתר קבורה מפואר למשורר הרומנטי בן המאה ה-18, רוברט ברנס.
הם מעידים על עצמם שהם בתהליך פיתוח תיירותי, ואחת הדרכים למשוך תשומת לב היא לאפיין ישובים כייחודיים.
הזכרתי כבר את Wigtown "עיר הספרים". בכל ספטמבר בונים במרכזה אוהל ענק ומארחים בו הרצאות סופרים מבריטניה ומהעולם.
בעיירה Whithorn נמצאו שרידי אמונה נוצרית מהמאה ה-4 לספירה, והם העתיקים ביותר שנמצאו בבריטניה כולה. השרידים משלבים נצרות (צלב) המוטמע בתוך סמל פגני. גם כדי לשמור על זרועות הצלב מפני שבירה.
"עיר האמנים" Kirkcudbright. עיירה חביבה לחוף הים ובה הרבה גלריות קטנות ויפות.
בעיירה Creetown יש מוזיאון גיאולוגי לקריסטלים. לא שמעתי שקוראים להם "עיר הקריסטלים" אבל לא אתפלא אם כן.
הכי אהבתי את Newton Stewart שם גרתי בשני הביקורים שלי באיזור, ואת הפאב הסואן והמלא בסקוטים שיכורים וידידותיים.
המלון 👆 ואביזר קישוטי ביציאה מהחדר 👇
