עירית סנדנר התבקשה לשיר בחתונה שלי וסירבה. היא אמנם לא זמרת מוכרת אבל מה לה ולאירוע פרטי? מה, היא עומר אדם? הצטערתי כי יש לה קול ייחודי, והתנחמתי בריקוד שרל'ה של ותיקי המקום. יש לי פלייליסט אהוב של שלישיית המעפיל (כן, אני יודעת שיש גם שלישיית שריד 😉), ואני חולקת אתכם את אחד השירים היפים בו.
***
השיר מוקדש לכל מי שמתקשה בימים אלה ובחודשים האחרונים, לעצום עיניים ולאפשר לעצמו מנוחת לילה בידיעה שגם מחר בוא יבוא.
***
שני יוצרים שאין כמוהם: נתן אלתרמן וסשה ארגוב.
***
שיר סיום
כבר השעה מאוחרת.
עוד מעט אורות לילה כבים.
עוד מעט תהיה רוח אחרת
ופתאום יחוורו עלים,
וארץ ושמים חרש
יתחילו להחליף פנים.
כבר השעה מאוחרת
אך מעגל לא נחתם.
מנורה ואש מבוערת
מאירות שוליו של ים.
עוד קצת אנשים, פה שם,
עוברים בדישדוש נעליים
בסטמבול שאינה משל,
כי אם אחד הנמשלים.
הנשוב בפעם המאה
חלק בדברים לטול?
בעודנו מחוים דעה
נהפך לילה זה לתמול.
כבר השעה מאוחרת...
כבר השעה מאוחרת
רבים נמים לעייפה.
עיר ריקה וכמו מוארת
מסופה ועד סופה.
הגוף העוצם עיניים
אינו ירא בנפול שינה,
בהיות אדמה ושמיים
נלקחים ממנו כנשמה.
כי אליו יחזרו יש מאין,
בחמלה רבה, באמונה.
