***

אם אתה שולט סדיסט שמשקיע בבניית תקשורת ואמון, נוכח בוירטואלי ובפיזי, חכם וורבלי, ואז אתה נעלם בגוסטינג אכזרי ומשאיר את הצד השני בבלבול, מבוכה, באסה ואפילו יאוש -

האם זה אומר שהישגת שליטה טוטאלית ובכך באת על סיפוקך? (הרגשי אולי).

***

אולי

***

במקלחת תמיד יש מחשבות מעניינות

***

תגידו לי בבקשה מה דעתכם.

ממוקדם בבוקר הרגשתי שזה הולך להיות יום מבאס. האנרגיות היו נמוכות, הייתי רחוקה מהבית, כל דבר עצבן אותי ובזוויות העיניים עמדו דמעות נון-סטופ. ביום הקודם גיליתי שנוצר חור בחיבור של הסוליה לשאר הנעל ואני רק בתחילתו של הטיול, מה אעשה בלי נעלי הליכה נורמאליות? פקידת הקבלה אמרה שיש חנות דקטלון בהמשך הרחוב ושהיא ממליצה לי לבדוק שם. יצאתי לדרך ובדימיוני החנות הענקית באלכסנדרפלאץ, ברלין. מפלצת של מוצרי ספורט, מחנאות, טיולים ומה לא.

ה"קיוסק" שהגעתי אליו היה מצומצם וקטן כל כך שהיאוש החל להזדחל ללב כבר בכניסה. יש לי 3 אופציות, הזמין אותי המוכר הצעיר אל המדף. זוג אחד נראה סביר, אבל מה הסיכוי? מדדתי והופתעתי לטובה. לקחתי אבל המצב רוח הקודר אפף אותי וסירב להתפוגג.

ואז הוא התחיל למשטר אותי בשלט רחוק, בהודעות חסרות רגישות בוואטסאפ ובאמירות שלא הצליחו לזהות את המצוקה הרגשית שלי. בכיתי בשקט על הספסל ליד הנעליים החדשות, באמצע רחוב הומה בסן סבסטיאן ולא הצלחתי להפסיק, לא את הבכי ולא את שטף ההודעות שנחתו עלי, ביניהן: קני שפתון אדום וציירי את האות הראשונה של שמי על שדך. ביצעתי, צילמתי ושלחתי. שלחתי, בכיתי ותהיתי.

כשאני מתכופפת אני נהיית מודעת לתחת שלי שנמצא עכשיו גבוה מעל שאר איברי הגוף. אני מרגישה את המבטים עליו. עיניים מלטפות אותו, אומדות את גודלו ואת עמידותו, מדמיינות אותו מזמין ומשתוקק. הרבה לפני כל מגע שהוא, אלו העיניים שמקיפות ומערטלות אותו במבט חודר. אחר כך מצטרפות כף יד ועוד אחת, אצבע ועוד אחת, ממששות, מלטפות, צובטות, מפליקות, חודרות באיטיות ויותר מהר, נסוגות ומותירות כמיהה, שבות ואיתן תחושת מלאות. כשאני מתכופפת הישבן שלי הוא מרכז העניינים הבלעדי והוא זה שמשפיע על כל השאר.

אני רוצה לצאת מהמיטה

אבל היד שלי נמשכת לפטמה

היא מלטפת ומועכת

וצובטת

אני מדמיינת שזאת היד שלך

ומתחרמנת

קמה...

אני מסתכלת על ערימת הכלים בכיור

היד שלי ממוללת דגדגן

דחופה בכוח 

מרחיקה תחתונים

אני מדמיינת שזאת היד שלך

ומתחרמנת

מזרימה מים על הערימה...

הראש שלי מלא במחשבות מעשיות

אני מפנטזת

שזאת היד שלך שמלטפת לי את השיער

ומתחרמנת

יש מה לעשות,

אני אומרת.

ווטרפורד, אירלנד

אולי אין לי מספיק ניסיון כדי לדעת מה אני רוצה ביחסים בדס"מיים, אבל יש לי מספיק ניסיון כדי לדעת מה אני רוצה בבן זוג ליחסים בדס"מיים.

בפעם הראשונה שנפגשנו יצאתי לקראתו להגיד שלום והוא הצמיד אותי אליו לחיבוק, ונישק אותי ישירות על השפתיים, נשיקה חזקה של מי שלקח עלי בעלות הרבה לפני שזה דובר או הוסכם, ואני נמסתי, הרבה לפני שהבנתי עד כמה.

בלילה ליטפתי את עצמי.

נגעתי בשדיים, הכאבתי קצת, זה לא הספיק. שמתי אטבים והורדתי אותם, זה לא התאים.

לא מצאתי את הוייב הנכון, לא משנה איזה סרטון פורנו ראיתי ואיזה מחשבות חשבתי.

הצמדתי את הצעצוע היונק-רוטט לדגדגן עד שגמרתי, אבל זאת היתה גמירה ללא חדוה.

די בהתחלה התגנבה אלי מחשבת משובה להביע את דעתי על מיקום ועוצמת החבטות שנחתו על ישבני.

רציתי לומר יותר גבוה, קצת שמאלה, או ימינה, זה חזק מדי, אייי, וזאת לא מורגשת כלל, אבל סתמתי ושחררתי, ושכחתי את עצמי בתוך הסערה, וכל מה שנותר היה אניץ קש נע על פני הגלים, ללא מוח, רצון או מחשבה, סופג ומתענג על המעגל המושלם של יד וישבן, ולב ולב.

הוא לא מדבר הרבה אבל בכל פעם מחדש ומוסיף, מעלה את הרף, בלי להודיע מראש, במפתיע, בלי שאוכל להתכונן, כמובן בלי שאביע את דעתי הלא נחשבת בהקשר הזה.

מה זה היה, אני תוהה מבולבלת, אבל אין לי ממש זמן לחשוב או לנתח כי הוא כבר טיפס למדרגה הבאה, ועכשיו הוא מושך אותי בשיער ראשי, מזרז אותי להצטרף אליו.

לחשוף

לתפוס אותה בין השפתיים

לנגוס קלות

לא להכאיב

להכאיב

ללקק ולהרפות

למצוץ ולינוק

לנשוך חזק

ללעוס ולצבוט

ללטף 

להרגיע רעד

בלתי נשלט

לנשק