האובך נוחת לאט על האדמה
כמו ציפוי אבקת סוכר על עוגת שטרודל .
זה הכי יפה שיכולתי לתאר את האבק שממלא את הנשימה.
רוצה לנשום אותך אחרי שעות של סקס מטורף.
ריח של גבר מדליק אותי כל כך.
והריח שלך...
בושם משכר מלא פרומונים.
מתגעגעת
האובך נוחת לאט על האדמה
כמו ציפוי אבקת סוכר על עוגת שטרודל .
זה הכי יפה שיכולתי לתאר את האבק שממלא את הנשימה.
רוצה לנשום אותך אחרי שעות של סקס מטורף.
ריח של גבר מדליק אותי כל כך.
והריח שלך...
בושם משכר מלא פרומונים.
מתגעגעת
שאריות שאריות של גשם וחורף מכסות את השמים מעליי.
אני עטופה היטב בבגדים ולא בך.
אבל זוכרת את אתמול
ועדיין מחייכת.
רוצה ממך עוד...
הכי כייף אותך בגשם ומזג האוויר החורפי.
תודה בייב על אתמול
עוד הריח שלך עליי מאתמול
ועוד הטעם שלך בפה...
עוד!
שתחכה לי במיטה עירום, מחמםמ את הצד שלי
מפשיט אותי
עוטף
וחודר אליי
וככה ארדם
לפי המשולש של סטרנברג
באהבה יש 3 צלעות שוות:
תשוקה
אינטימיות
ומחוייבות
כאשר חסרה לא או היא קטנה יותר זה כבר לא אהבה רומנטית.
לאן נעלמה האהבה באתר הזה?
איך אפשר לעשות בדסמ בלי אהבה. הרי זה סתם "זיון" ולא קשר.
אז רבותיי,
בשביל סתם זיון אני משתמשת בויברטור שלי
ולא צריכה להתלבש ולרוץ הביתה.
הוא ישן לידי ולא באמת אכפת לו מי אני.
אל תהיו כאלה ויברטורים.
תכניסו תוכן לתוך מעשה האהבה.
אחתשיודעתמשהועלהחיים#
כמו בסיפור גם כאן:
השולטים רוצים לשלוט בי או שאשלוט בהם.
הנשלטים מבטיחים הבטחות שאת רובם המכריע לא יוכלו לקיים.
מרגישה כמו הקשר במשחק משוך בחבל.
ואני בכלל רוצה בצאט משהו פשוט: שיחה תמימה ללא אינטרסים, בלי לשכנע אותי מה ומי י אני.
אני לא זקוקה מכם לכלום יש לי מה שדרוש לי.
לאן נעלמה השיחה הפשוטה, על פילוסופיה של הכלוב או משהו אחר?
בקיצור מי שרוצה שיחה פשוטה אנא פנה אליי.
תודה
הציפורים שרות לה במקהלה.
השמים אפורים ועוד רגע חושך יעטוף אותי.
מוקדם מידיי.
עוד לא הספקתי להפסיק להתגעגע אליך.
אתה רחוק ממני אבל קרוב אליי.
אני לבד אבל ביחד
נמאס לי לישון לבד.
לו רק הייתי יכולה לישון איתך או כמו שאתה אומר:
"מי בכלל ייתן לך לישון"
אני כאן
מחכה לך
תהנה בינתיים
התחתון שלי רטוב קלות עם שכבה קלה לבנה של עונג.
ככה התעוררתי הבוקר.
הייתי מלבישה אותו על פניך כמו מסכה סטרילית
שתריח אותי ואת החרמנות שלי עליך כשאפך ופיך מכוסים בתשוקה שלי אליך
בוקר טוב
סערה בחוץ ובתוכי.
גשם מרטיב את העולם
ועיניי מרטיבות את לחיי.
אני לא יודעת למה עכשיו דווקא, בעצם כן קצת יודעת.
לא רוצה להכנס לישון שוב לבד במיטה הלבנה והגדולה.
מתכרבלת כעובר ומייחלת שיוכל להצטרף אליי לעטוף אותי, לנשק את הדמעות ולקנח את אפי.
זה אקט כל כך אינטימי לקנח את האף ולנשק את הדמעות.
אתה רך כל כך אליי חבר שלי.
בוא נישן הלילה יחד, חבוקים כמו שהיינו לא מזמן, אם רק היינו יכולים.
שיר שמתנגן כעת בי.
להיות חבר אפילו שהקשר תם, זה חלק חשוב, במערכת יחסים.
לפעמים מקנאים זה לזו, אז מדברים על זה.
נעלבתי ממך. לא הגיע לי.
ולא לא מדובר בקשר החדש שלי
אלא בקשר מהעבר.
אני נשארתי חברה הרבה אחרי שכבר זה נגמר. ואתה?
בספרו של שלדון סילברסטיין, מתואר סיפור פילוסופי על החיפוש אחר אהבה שמתאימה לנו שנותנת לנו להתגלגל.
חשיפה של הצרכים בבחירת בן זוג והמתח בין עצמאות לתלות בבן הזוג.
רבים ורבות כאם מחפשים אהבה שתשלים את החסר או חסר שהיא תשלים אותו. כמה החסר יאפשר לנו להגשים חלומות ופנטזיות יהיה שותף למשחק.
מרחב האינטימיות במיטה הוא מרחב משחקי. אמר וויניקוט
יש שבוחרים או לשחק אותו המשחק שוב ושוב, ויש שמסכימים לגוון את המשחק הזוגי.
כל זוג והדרך שלו.
אבל מה קורה שאחד החלקים גדל או קטן מידי?
אני פוגשת כאן הרבה סיפורים מהחיים של חתיכות חסרות או חתיכות שאינן מתאימות לשלם.
כולנו רוצים אהבה מאפשרת מצמיחה מגדלת. הרעיון הוא לגדול או להתקטן ביחד כדי לשמר את התנועה של העיגול.
לפעמים זה מתאפשר ולפעמים לא.
לפעמים אנחנו עושים פשרות כי אנחנו רוצים לשמר את הזוגיות והמשפחה ולפעמים מתגרשים או נפרדים או רועים בשדות זרים בהסכמה או שלא.
המשל הזה פוגש אותי באופן אישי גם. אני לא מתיימרת להיות שונה מאחרים. בגלגל החיים גם אנחנו נתקלים במהמורות.
אבל הגעגוע הוא הדבק הכי חזק בעולם.
פוסט חופר אבל אולי יתן למישהו השראה