|
|
|
זה ערב כזה
שאני רעבה לגוף
שאני רוצה אחד.
"מחכה לו שיבוא
מחכה לו שיבוא ויציל אותה
מכל המכשפות והשדים
מכל האנשים שמדברים.."
אחד
לא יותר.
הרטיבות שלי מחכה ללשון הנכונה לי.
עבר מספיק זמן עד שאני
פנויה למצוא אותך.
אתה כאן?
אין לי השראה.
כשהיא תבוא אני אכתב.
במסע שלי כאן, אני בודקת את הגבולות שלי.
הכל היה כל כך ברור ופשוט כשטובתו של הזולת היה בידיים שלי. שהתמסר אליי והוערך
אני עכשיו פוגשת מעט אנשים שהם אחרים.
יש כאלו שרואים בי זיון טוב.
יש כאלו שפיהם וליבם אינם שווים.
אני עוד מאמינה שאמצא יהלום שיראה אותי מעבר לגלוי והמראה שלי לא יתעתע אותו לחשוב שאני "כוסית" או "שווה".
שיראה עוד רבדים שיש בי.
עם נשלטים זה היה יותר קל אבל לא כל נשלט.
חבל.
אני רוצה בלי גבול
להתמזג איתך
לכדי שלם אחד מושלם.
לצמוח מתוכך ולהניב פירות של תשוקה ושליטה.
תדע אז
שאני עשויה רבדים רבדים
כבד אותם,
ואני שלך.
אם רק היית מכשף אותי,
הייתי מתמסרת לך.
ואולי אני אכשף אותך.
אתה בא?
האמנם?
אני בדיאלוג עם הזמן.
אולי אני יכולה להרגיש בודדה בין הרבה בני אדם (הנסיך הקטן).
הזמן אוזל.
והייסורים לא נרגעים עם הזמן.
"אני זקוקה לכבשה- צייר לי כבשה"! (הנסיך הקטן)
צייר לי קשר.
צייר לי אותנו.
צייר לי אותי בעינייך.
אני זקוקה לציור שלך להתגעגע.
אני זקוקה שתתגעגע אליי.
"צייר לי כבשה".
זר לא יבין#
כמה זה משונה לישון לילה לא במיטה שלי.
כמה משונה זה להתקלח במקלחת זרה
כמה נעים המגע שלך בי, והנשיקות שלנו.
להתעורר ביחד זה משונה,
אבל אני מתחילה להתרגל אליך.
תודה על עוד לילה של עונג.
שלך החתיכה שחסרה שאולי מצאה את שנפשי חפצה.
אני אוהבת גשם.
בזכותו לא רואים לי את הדמעות.
אני יכולה לבכות בלי לענות על שאלות.
גשם
לילות שלמים שאני לא נרדמת.
מחכה לך.
מחכה שתקרא לי.
שתפיח בי רוחות של תשוקה.
מחכה לך
עם או בלי סיגליות
מחכה להיות איתך לרגע .
אין מקום לפחד לאבד את עצמי איתך
מחכה לסימן
