** טריגר אובדנות**
אם אתם נמצאים במקום לא טוב,
בבקשה תפנו לעזרה.
לאנשים אכפת לכם.
גם אם אתם לא בהכרח רואים את זה כרגע.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שנתיים עברו מאז. האמת היא שאני בכלל לא זוכר את התאריך, מה שאני זוכר רק הוא אותך ואת מה שהלך באותו היום.
שנתיים עברו, את אותו היום אני זוכר בבירור.
למדתי באותו היום מהבית. בשעות הצהריים זה קרה.
** בום **
קול של ירייה, זה מה ששמעתי. חשבתי לרגע שאני בכלל מדמיין, כבר לא מרוכז מהשעות שאני יושב ולומד.
שאלתי את אחי בשביל לודא את עצמי. הוא ענה בהסכמה.
כן, זה היה קול של ירייה.
באותו הרגע, בכלל עדיין לא עלתה לי המחשבה שזה עלול להיות מישהו שאני מכיר.
לקראת אחר הצהריים קיבלתי הודעה בקבוצה של החברים, קרה משהו רע, תגיעו כולם. כמובן שהגעתי. באותה השעה עדיין לא סיפרו לחברים, אבל אני בליבי כבר ידעתי. ירייה, משהו רע קרה. לא קשה לחבר את זה.
שנתיים כבר עברו, למשפחה שלך קשה. החבר קשוח, מסתיר ורק לפעמים פתאום יש לו מבט עמוק כזה, אז אני יודע. הוא זוכר.
בהתחלה היה לי קשה, גדלתי אצלך בבית, אתה זוכר?
היום, היום אני זוכר משהו אחר.
לא את אותו אדם שהגיע לקצה. אלא את אותו אדם שראיתי כילד קטן. הזה שדואג שטוב לי ושאני לא חוזר הביתה יותר מידי מאוחר.
אז בינתיים עברו שנתיים,
אמנם לפני מותך לא הרבתי לבקר.
אבל יש לך מקום אצלי בזכרון, ולפעמים לא משנה התאריך אני נזכר. באותו חיוך, אותה הדאגה. דמות חמה ואוהבת.
אני נזכר בך.
יהי זכרך ברוך.
🐇❤️