שיר מסע

הרגשות החזקים שוב עולים.
זה בא במפתיע, בלי התראה.
טריגרים מאוד קטנים מפעילים את זה, ופתאום אתה מרגיש מועקה בחזה, הנשימות נהיות כבדות, מצב הרוח והפוקוס יורדים, ואפילו מרגיש קצת מסוחרר.
אולי זה מעין התקף חרדה?
"בקטנה, זה יעבור."
לפחות זה מה שאני אומר לעצמי,
אז אני בולע רוק וממשיך את היום.

זאת לא פעם ראשונה, ואי אפשר להרשות לכל חרדה לעצור לי את החיים ולהרוס לי את היום.
אז אני ממשיך, כי עוד רגע זה יעבור.
ואז פתאום זה נעלם,
ברגע אחד.
לא ברור אם סימן טוב או רע.
זה נעלם, אבל שאר היום נשאר קצת אפרפר.
ואני כותב בשביל לפרוק, לשתף, בלי שאף אחד ידע מי אני. אז זה כיף.
מרגיש כאילו משהו רע קורה, ואולי זה רק בראש שלי, והכל בסדר.
יום יפה בחוץ, אז יצאתי להתאמן בים.
זה רק רגש, זה יעבור.
כמו ענן אפור,
גם זה יעבור,
בסוף.

.

.

לפחות אני נהייה חטוב יותר 😆