אפילו כאן, כשאף אחד לא רואה ולא יודע מי אתה - אולי כמה בודדים - עדיין אני חושב "אני שולט, אני צריך להראות פאסון" "האם יעניין מה שאני כותב?" "מה יחשבו עליי?"
מה יחשבו עליי?
איזה משפט.. איזו מחשבה..
כל מנטור שמדבר על התפתחות אישית מתחיל ב"עזוב מה יחשבו עליך".
זה הבסיס למי שאנחנו באמת, לאהבה ולכנות שלנו לעצמינו.
ראיתי פה כמה שכותבים על עצמם בחופשיות ונחשפים.
תכלס? בעיקר בנות.
לא זוכר שראיתי גברים (תרתי משמע).
ואז עולה המחשבה..
אני יודע שאני גבר רגיש שעובר לא מעט תהפוכות נפשיות בחיים.
אני אוהב לחוות את החיים כמו שרק אני יודע.
אני מרגיש חיי, חיי באמת, תודות לעובדה שאני בן אדם רגיש.
אבל זה מביא איתו קשיים - אני נקשר בקלות ונפגע בקלות.
אני אוהב עד לעומק נשמתו של בן אדם שקרוב אליי.
אני מרגיש וחווה אנשים.
אני חושב המון.. המון.
ואני נפתח.
אבל זה מביא איתו פחדים.
"מה יחשבו עליי?"