מאז שכתבתי כאן פעם אחרונה.
יוצא שאני כותב כאן רק כשהלב שלי שבור. והנה זה קרה שוב, באחת התקופות שלא ציפיתי שזה יקרה בהן.
יצאנו רק חודש אבל היא נכנסה לי ללב בעוצמה. היא הייתה הבחורה הכי מיוחדת שהכרתי בחיי. וזה כואב.
אבל אני חזק משהייתי איי פעם. עברתי תהליך משנה חיים, והנה אני מתמודד טוב מאיי פעם. זה קרה רק אתמול בלילה, והתעוררתי בבוקר לפתח את העסק שלי ולקדם את החיים שלי כשגרתם הלא שגרתיים.
עייף וכואב לי אבל אני יודע שזה לגיטימי, ואני ממשיך.
אני לא חושב על הבאה שתבוא. זה לא מעניין אותי ולא בא לי. בא לי רק לשבת פה בשקט ולספוג את הכאב. להכיר בו ולקבל ממנו את המירב - כי הכאב הוא המפתח לגדילה* ואני סופג אותו במקסימום שאני מסוגל אליו, וממשיך.
בכל אופן, בנימה חיובית וכאובה זו - אם למישהי בא להתקשקש קצת אני אשמח. זה לא במטרה לכלום, זה לא משנה הגיל, זה לא משנה שולטת או נשלטת. פשוט שיחות עם בנות תמיד גורם לי להרגיש טוב יותר וזאת הזדמנות לנצל את הכאב לדברים טובים כמו להכיר אנשים חדשים.
מי שמתחשק לה שלחי הודעה. שיחות מעניינות מובטחות
* בטעות רשמתי לגלידה ואז תיקנתי ואז הבנתי שהכאב הוא גם מפתח לגלידה בתכלס