הוא לא מתלבט בין חופש לאהבה.
הוא כבר היה שם - גם באפלה, גם באור.
הוא כבר טעם ריקנות מתוקה של לילה, וגם את הכאב שבנשיקה עמוקה מדי.
הוא כבר הבין - זה לא או זה או זה.
הוא פשוט לא מוכן לוותר על האמת שלו בשביל להתאים לעולם מבולבל.
הוא גבר. לא רק בגוף - גם בנשמה.
הוא יודע לחדור. לא רק לעור - אלא למבטים, לשתיקות, למקומות שאנשים לא מדברים עליהם.
הוא יכול לקחת אותך לקצה - אבל הוא גם יודע להחזיק אותך שם.
הוא לא מפחד ממך נמסה - הוא רק רוצה לוודא שאת נמסה באמת, לא מתוך משחק.
הוא לא זקוק לאישור. לא לריגוש זול.
הוא לא צריך לזרוק שמות או לשבור שיאים - הוא עובר, ומשאיר רושם.
הוא לא מתרגש ממי שנבהלת ממנו - הוא מחכה למי שתעמוד מולו, לא תברח, ותישאר.
הוא מכיר את הגעגוע.
הוא יודע איך זה להרגיש לבד גם כשיש גוף לידך.
הוא גם יודע מה זה להרגיש מלא - כשמישהי נושמת איתך באותו קצב.
הוא לא חצי. לא מתפשר.
הוא פשוט שלם. עם העוצמה, עם הלב, עם הסכין, עם הרוך.
הוא לא מנסה להרשים אותך -
אבל אם ראית אותו באמת, קשה לשכוח.