חשיבת ברירת מחדל היא החשיבה המופעלת כשהמוח שלנו לא עסוק במשימות. כשאנחנו נחים או בוהים. יש תורות של המזרח שטוענות שחשיבת ברירת המחדל שלנו היא שלילית. במצב של העדר משימות אנחנו נחשוב מחשבות של דאגה. מה יהיה? מה יקרה? . מאחר שזה מצב לא נעים אנחנו ממהרים להעסיק את המוח שלנו. גולשים ברשתות, צופים בטלויזיה וכו. כל פעילות שתעסיק את המוח ותסלק את מחשבות ברירת המחדל. הרעיון של חלק מתורות אלה הוא שצריך לנסות לשהות בתןך מחשבת ברירת המחדל. לחקור אותה. לא לנסות ישר לגרש אותה.
וזה מביא אותי לשאלה אם סשנים של שליטה הם לא בעצם ניסיון לגרש את מחשבת ברירת המחדל. להיות במקום שהמוח שלנו ממש ריק. לא דואג. אני יודעת שעבורי זו הסיבה לסשנים בחלק מהמקרים. להיות במקום הזה שאין כלום בראש. אם זה ככה אז אולי במקרים האלה שווה לעצור. לשאול את עצמי למה אני צריכה סשן. אם המטרה היא לברוח ממחשבת ברירת המחדל אז אולי לנסות להתמודד עם המחשבה ולא לברוח לסשן. ואולי הכל הפוך. אולי השליטה עבורינו היא מחשבת ברירת המחדל?