יצאתי אתמול עם מישהי שאנחנו מדברים כבר תקופה והיא הייתה רחוקה מדי מכדי להיפגש.
נראה שהיא מכוונת למשהו רציני אבל אני לא בטוח כמה אנחנו מתאימים וגם היא מתכננת להמשיך לגור רחוק. פחות רחוק אבל עדיין.
העניין הוא שגיליתי שהיא לא הייתה כנה לחלוטין איתי וכל הדברים האלו ביחד גורמים לי להבין שזה כנראה לא זה.
החלטתי שאני נהנה מהערב ושיזרום לאן שיזרום... והוא אכן זרם.
אחלה ניסיון בשבילי להיות בסיטואציה הזו אבל להיות בשליטה ולא להיסחף אחרי מישהי שלא מתאימה לי רק כי אני נמשך אליה.
באותו היום מוקדם יותר, מישהי שרציתי אבל היא לא סגורה על עצמה עד הסוף וככל הנראה יש לה פחד ממחויבות,טסה לחו"ל לשבועיים ואמרה לי "תצא עם מי שאתה רוצה ותוציא מה שאתה צריך מהמערכת כי כשאני חוזרת אני מדביקה אותך לקיר"
מחמיא לי מאד. אבל אף אחת מהאופציות לא מאד קוסמת לי.
ממש מרגיש לי שאני רוקד ריקוד לא מוכר עם דברים שעד לא מזמן היו טאבו מבחינתי. אני לומד לשחרר, לרכך ולחיות ברגע.
אני לא אוהב את זה אבל זה מרגיש הכרחי - זו המציאות ואני צריך להשלים איתה.

