חייל בודד עומד על מרפסת ומביט על הים
הים כל כך שקט ורגוע
לפני שלושה חודשים הייתי פה עם חברים שלי,
בירות, מטקות ובת הזוג שלי לידי,
חוזרים משם עם מוזיקה פול ווליום באוטו.
לפני חודשיים (בערך) נוסע לים לעשות תשליך,
לפני כחפור בשקיעה
כל כיפור אתה חושב על המסיבה שהולכת להיות ביער בסוף חול המועד.
איזה כיף המסיבה הגיעה
צריך לנוח,
לישון קצת לפני המסיבה
הנה מגיעים,
וואו כמות מטורפת של אנשים,
איזה כיף
רוקדים נהנים
עוד רגע זריחה
וסטים של ה-דיג'יי הכי טוב במדינה.
רגע משהו מוזר באוויר!!
שיט צבע אדום,
עד שבאתי מהצפון לדרום פתאום יש ככה אזעקות?
למה הם זבלים,
הורסים את הכיף?
רגע זה שריקות?
יריות?!?!
שיט מה הולך כאן?
לרוץ!!
לרוץ לרוץ
מגיעים ומסתתרים בתוך היער,
החברים שצחקת איתם עם הבירות והמטקות בים מאחור
מבוססים בדמם
החברה שלך פה לידך רועדת,
שיט הם באים,
"מאמי תשחקי אותה מתה"
בום !!
יורים בה לידך
ואתה כמו מת לא מסוגל לנשום
יורים לך ביד וברגל ואתה מתעלף...
"מה קורה כאן?" אתה שואל,
"אתה בסורוקה, אחרי הטבח..."
אז זה לא היה חלום...
אתה מנסה לעכל את הזוועות,
וישר שבועיים שלמים אתה בשיקום ומצטרף ליחידה שלך
בא להפגיז את הזבלים,
והנה שיטחת להם את השטח
עם החברים ששרדו את הטבח...
חברים שקמו בשיקום והצטרפו ליחידות...
והנה עכשיו אתה עומד,
מביט לקו החוף השקט,
עומד במרפסת היחידה שנשארה בשכונה ששיטחתם
בעזה
