טוב
חוזרים לאי שם תחילת שנות ה-אלפיים....
הטקסטים של אז זה מתאים כמו כפפה ליד לטקסטים של היום....
יש את השיר של סאבלימינל והצל הידוע...
אך למי שלא מכיר אותו
תציצו במילים, רק לרגע
"אני ראיתי כמה הם הלכו
יותר מדי מהם לא חזרו ח
ברים נפרדו, בתים נשברו
דמעות של משפחות נשפכו
ניצנים של אנשים,
פרחים שלא יפרחו
התקווה בראשנו,
אהבה בנפשנו
החלום ברוחנו
אז לעד נמשיך בדרכנו
נעלמה לה הדממה,
שוב קולות המלחמה
עוד חייל חוזר עטוף במה? בדגל המדינה
דם ודמעה נספגים באדמה
עוד אמא המומה,
נשארה לה רק תמונה
ת'תקווה בלב נועל,
עם חזק לא נתקפל
כי לא נולד הבן זונה שיעצור את ישראל!!!
תן לי ת'תקווה לקבל מה שאין
את הכח לשנות מה שכן
בואו נמשיך, החיים לפנינו
לא מאוחר כי מחר יום חדש
החלום יגווע אם נאבד את התקווה
אז הושיטו יד לאהבה...
הבטחתם יונה,
ברקיע יש עיט
אחי, סרפד רעיל עוקץ
זה לא עלה של זית
חיים בחלום,
כולם מדברים על שלום אבל יורים, לוחצים, מושכים, סוחטים ת'הדק
בעולם של פיגועים אנשים תמימים עוד מדברים
חיים באשליית הצדק,
הם מרחיבים בעם את הסדק
עובר טירוף יומיומי כדי לשרוד
לא רוצה לחיות כדי להילחם
סאב נלחם כדי לחיות
נוטע תקווה,
משריש שורשים
מגן בגופי על החלום שלא יתנפץ לרסיסים
די, מספיק עם הכאב
מספיק עם הדרמה שנה שהאדמה מדממת לא נמה, ולמה ??
תן לי ת'תקווה
לקבל מה שאין
את האומץ לנסות לתקן
בואו נמשיך,
החיים לפנינו
לא מאוחר
כי מחר יום חדש
החלום יגווע
אם נאבד את התקווה
אז הושיטו יד לאהבה..."
אגב, לשיר קוראים "תקווה"...